זו לא מוזיקה.

עוד מנסה לעכל את מה שהתרחש מולי אתמול, את הדמות השחורה עם הבס, את העיניים, שכשהן לא עצומות הן מתגלגלות כלפי מעלה לנקודה שלא באמת קיימת, ואז חוזרות ונעצמות, ואז נפקחות שוב ומתגלגלות לנקודה אחרת, את הויבראציות של המגברים, את הבטן שמתהפכת, את הסם ההיפוטתי שממלא את החלל, את הסם שממלא את הבמה, את השקט, את הרחש, את הכוח העדין, את העדינות הכוחנית, את העוצמה המשכרת במרחק נגיעה, את הריחוק, את המקום שאף אחד לא יודע איפה הוא נמצא חוץ מהם, אבל כולם רוצים להגיע אליו.

זו לא מוזיקה. זו דת.

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “זו לא מוזיקה.

  1. כן, היה מדהים.

    רק מה, תרשי לי לחלוק עליך בנוגע ל- "מקום שאף אחד לא יודע איפה הוא נמצא חוץ מהם". כי כמו שנטע כתבה בבלוג שלה על ההופעה בירושלים, לי היה קשה שלא להרגיש שהבנאדם עדיין מחפש ללא הרף אחר המקום הזה. היה משהו מאוד נואש בעיניים שלו.

  2. היה בעיקר מוזר. הסולן ממש מוזר. נראה מרוחק לאללה. באמת נראה כאילו מצא לו איזה מקום משל עצמו, וגם המתופף. שניהם חיים בכוכבי לכת מקבילים, נראה לי 🙂

    עם זאת כמובן שנהניתי מאד. היה מיוחד

  3. לגמרי. כל המועדון נראה כאילו הוא מתרחק מהכל על איזה ענן. מה שלא היה רחוק מהמציאות, במיוחד לקראת הסוף…. שניהם נראו באקסטזה מטורפת. כאילו הם שם אבל לא שם, והם הצליחו לסחוף את רוב האנשים שהיו בקהל, לדעתי.

  4. היה מדהים.
    קודם כל על דוקאתלון –
    לא ידעתי עליהם כלום חוץ מזה שחייבים לראות אותם מופיעים. יצא לי לראות את סנסנה בתחילת 2007 וממש התלהבתי. לא היה לי מושג עד יום חמישי שאותו בנאדם הוא גם בדוקאתלון. כל-כך מגוון (למרות שאותה אינטנסיביות בהופעה, ככה שזה לא ממש אישיות כפולה). חבל שהם לא הביאו כמה עותקים מה- EP שלא היה לי מושג שהם הוציאו, למרות שברור שבהופעה זה אחרת מבדיסק. היה טוב, טוב מאוד, כולל הדחיפות בקהל שרווחו קצת את השורות הקדמיות…

    על OM – שמעתי אותם בעיקר בשבוע לפני ההופעה. פחדתי שהם יהיו חדגוניים לי מידי, פחדתי שאחרי ירושלים לא תהיה להם אנרגיה. כיף לטעות.
    הם היו מהפנטים. הם היו חדגוניים כמו שחזנות יכולה להישמע חדגונית למי שלא מאמין בזה או נכנס לזה או השד יודע איך לקרוא לזה.
    גם בקטעים השקטים וגם ברועשים הם היו שם, לגמרי. חוץ מהחזרה מההפסקה, שם הרגשתי שזה לא הצליח לחזור מיד כמו שצריך לאווירה(אולי בגלל זה הוא אמר תודה רבה ו"סיים" את ההופעה בסיום הקטע הראשון שאחרי ההפסקה?).
    ככל שההדרן השני (או שזה היה השלישי) התארך ככה איבדתי תחושת זמן והבנתי שאין לי בעיה שזה יימשך עוד ועוד. לא היה אכפת לי שהחלק עם לאזארוס חזר פעמיים שלוש, מצידי היה יכול לחזור עשר פעמים.
    באיזשהו שלב שמתי לב לדבר נחמד אצל המתופף. החצי עווית חצי מלמול עם הפנים לפי הקצב היו אותו דבר גם בקטעים שהוא ליטף את התופים לאט וגם בקטעים שהוא היכה בשמונה מקומות באותו זמן בשיא הכח.

  5. אחלה. נהניתי מאד. אגב בהמשך למה שכתבת על BARONESS בתכנית הקודמת, אני חושב שכדאי לך לתת להם עוד צ'אנס. גם אני לא לגמרי התחברתי אליהם בפעמים הראשונות ולקח לי בערך חודשיים לחזור אליהם וממש לגלות אותם מחדש. נכון שהם נשמעים כמו גרסא מעודנת של מסטודון והכל אבל הם עדיין מעניינים.

  6. מצטער, זו הייתה אמורה להיות תגובה למעגל שקט למטה. אני אעביר גם לשם. באום לצערי לא הייתי ואני מצטער על כל רגע.

  7. לא יודע אם שמעת, אבל כריס הקיוס עזב…

    נותר רק לקוות שה- shirnebuilder הזה יראה אור יום בעתיד הקרוב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s