ובינתיים, בפלורידה…

לפני שלוש שנים Obituary חזרו לחיים. אלבום האולפן הראשון שלהם מזה שמונה שנים סימל את שובה לזירה של אחת מחלוצות הדת' מטאל האמריקאי. אבל בינתיים כללי המשחק השתנו, הדת' מטאל התקדם, השתכלל, התערבב ועשה סיבובים מעגליים מסביב לעולם ובעיקר באיזורים הקרים של אירופה. שם אלבומם מ2005 אמר הכל: Frozen in Time. ואכן, החבורה מפלורידה נשמעה כאילו קפאה במקום בו הזמן עומד מלכת וילדים מחוצ'קנים עדיין חוטפים מכות בחצר בית הספר הישן.

ואם Frozen in Time היה מייצג אותנטי של הדת' המיושן של Obituary, אלבומם החדש Xecutioner's Return מקבע את המסר המוזיקלי שלהם לקיר בעזרת מסמר חלוד ופטיש עשרה טון: Obituary כבר לא הולכים לבית הספר הישן; הם מנהלים אותו. Xecutioner היה שמם עוד לפני שהפכו לטריביוט אנושי למודעות אבל ושבעת האלבומים שלהם, כולל האחרון, יעידו שחיים ומוות היו ונשארו בידי הדת' מטאל הפרימיטיבי. בזמן שלהקות אחרות שהשתכשכו איתן באותה שלולית לקחו את המטאל שלהן גבוה יותר, מהיר יותר, פרובוקטיבי יותר, חזק יותר ומתוחכם יותר, Obituary נשארו עם שתי מגפיים מגושמות על הקרקע. הם מעולם לא היו אובר-חוכמים יתר על המידה, לא טכניים מידיי ולא גלשו לפלצפנות יתר מוזיקלית. יותר מכל להקה אחרת, Obituary כיבדו את הייחוס המשפחתי שהוליד את הדת' מטאל מלכתחילה בתור אחיו הגרוטסקי של הת'ראש מטאל, שהיה גם ככה אחיו הפסיכוטי של ההארדקור.

Xecutioner's Return מכיל קטעים שיכולים בקלות להשתחל לכל אלבום קודם של הלהקה, מה שאומר שכל שיר בכל אלבום קודם של הלהקה יכול בקלות להשתחל לתוכו. את האלבום פותח Face Your God, קטע ברוטלי ופוגע שמאפיין את הקו המוזיקלי שלו עד ל Bloodshed, הקטע החמישי. מכאן האדרנלין מוריד להילוך איטי וגרובי יותר שמלווה את האלבום עד הקטע הסוגר, In Your Head. בסך הכל יש כאן אחד עשר קטעים שמצליחים לאזן בין התרוצצות מוזיקלית וולגרית לבין עצבנות כבדה ומתגלגלת, ואלו הרבדים שהרכיבו את הסאונד של הלהקה הזו כבר מימיה הראשונים, כאשר ברקע מזדעזע ג'ון טארדי. טארדי מודל 2007 נשמע בדיוק כמו טארדי מודל 1989 והצווחה הנגעלת והמתמרחת שלו עדיין טרייה כאילו עולה בזה הרגע ממש ממעמקי הביוב. הקול מאחורי המהומה של Obituary יישאר לנצח הקלף המנצח והייחודי שלהם היות ובתת-ז'אנר שטיפח את הווקאלס הנמוכים והמגורגרים, טארדי בחר לדבוק באדיקות בצרחות המזועזעות שלו. בסיכומו של דבר, ניתן לאמר ש Slowly We Rot, שיר הנושא המזוהה איתם ביותר מתוך אלבומם הראשון ניבא בהצלחה מרובה את הסאונד המטונף שלהם לאורך השנים, ו Xecutioner's Return לא יוצא דופן.

ועדיין, מה שמייחד את האלבום הוא עובדת היותו האלבום הראשון ש Obituary מוציאים לאחר עזיבתם את חברת התקליטים Roadrunner. נשירתה של אחת מלהקות הדגל הוותיקות והמשפיעות ביותר של Roadrunner מציבה מראה בפני מצבה הנוכחי של ענקית המטאל האמריקאית, שנחשבת למובילת דעת קהל והתאפיינה תמיד בקטלוג שהכיל את חוד החנית של המטאל האמריקאי הפופולרי. הסתלקותה של Obituary מהקטלוג הופכת אותם לסוג של מוהיקנים אחרונים שמפנים את השטח סופית לדור חדש יותר של מטאל בכלל ושל דת' מטאל בפרט, כשהרכבים עדכניים ואופנתיים כגון Daath או DevilDriver מככבים בגאון. שאר הקטלוג של רואדראנר כיום הוא מבולבל ולא אחיד, וכולל בין השאר גם הרכבים שכלל לא קשורים למטאל (Nickelback, The Cult, Dresden Dolls). המגפיים של Obituary מצאו כעת את מקומן בארון של Candelight Records, והן כבר לא רק מגושמות. הן גם מעופשות, עקומות ויש בהן חורים לרוב; ואלו הדברים שהופכים סתם בעיטה לבעיטה בלתי נשכחת.

***

עוד, עוד, עוד!

~ מייספייס
~ האתר הרשמי
~ מתוך DVD שיצא גם הוא השנה ומתעד הופעה שלהם במסגרת קידום Frozen in Time, אלבומם הקודם: Redneck Stomp האינסטרומנטלי והאקסטרה-גרובי
~ מישהו מנסה לפענח את מילות Slowly We Rot
~ קליפים נוספים: Don't Care, On The Floor

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s