מעגל שקט: שעה של רוק, מטאל ואבק. תכנית 1

כבר הרבה מאד זמן שאני זוממת העלאת אוסף מוזיקלי שיסכם, יאגד ויעשה סדר בחלק מהדברים להם אני מאזינה. הרבה מאד זמן במהלכו עצמי ואנוכי מתחבטות ביננו לבין עצמנו מי, מה ואיך, והנה הגיעה השעה המיוחלת בה אנחנו מסכימות סוף סוף אחת עם השנייה ומאפשרות לעצמנו להתחיל ולחרוט את דרך המעגל השקט אל עבר מדפי הבוטיק. וכמאמר הקלישאה, אנחנו עייפות אך מרוצות, ונשמח עד מאד באם עם הסדר גם יבוא התיאבון של מי שיניח את האוזן על התכנית, אם יימצא כזה.

מעגל שקט יהיה אם כן אוסף של קטעים – בעיקר חדשים, אקטואלים ורלוונטים (לי? לאנושות?) באיזושהי צורה ודרך, שינועו על ציר הרוק-כבד-קשה-בלוזי-מלוכלך-רטרו-פסיכדלי-מטאל. מטרייה רחבה מספיק בשביל ללכת לאיבוד בתוכה, אם כי מצומצמת מספיק בשביל להשאר ממוקדים, ותסלח לי אנני לנוקס. מעגל שקט יעלה כל פעם שיידחסו לתוכו מספיק חומרים בשביל למלא שעה קוסמית אחת. רייט און.

עניינים טכניים:

קובץ התכנית (MP3) יהיה ניתן להורדה מהבוטיק במשך שבוע בתצורת ZIP. במהלך השבוע תעלה התכנית גם לאתר הפודקאסטים הישראלי iCast שם ניתן יהיה להאזין לה בסטרימינג ו/או להוריד אותה ללא הגבלה. רשימת השירים של כל תוכנית מקושרת לפוסט התכנית עצמו וכן לקובץ ה ZIP. כל רשימת שירים תכיל גם קישורים לאתרים רשמיים, עמודי מייספייס ועמודים ישירים לרכישה ב Djangos; וכשלא יהיה אלבום מסויים בסטוק, לAmzaon. שימו לב שתמיד ניתן לקבל מידע על רכישת אלבומים בעמודי המייספייס או האתרים הרשמיים, והנקודה העיקרית שלי כאן היא לא איפה תקנו אלא שבמידה ו, אז. כולנו מכירים את הדריל, ולא ארחיב מעבר. אז היידה, לעבודה.

עדכון: על מנת להאזין לתכנית דרך iCast בפיירפוקס, תתבקשו להוריד את התוסף החינמי הזה.

***

דקס ריגס הוציא החודש את אלבום הסולו הראשון שלו, We Only Sing on Blood or Love. ריגס פעיל כבר מתחילת הניינטיז בהרכבים מהרכבים שונים, כאשר רבים זוכרים לו חסד נעורים בצורת Acid Bath, הרכב סלאדג' דרומי בראשו עמד. אסיד באת' ניגנו מישמש מפואר של מטאל מלוכלך, הארדקור, רוק דרומי, קצת דת', מקצבים של בלאק מטאל, טיפה אינדסטריאל; הווקאלס, באדיבות ריגז, היו בלוזיים בבסיסם, ונגררו גם הם לגבולות ההארדקור/דת' לעיתים קרובות. אסיד באת' היו פנינה אמיתית, ולמעשה הקדימו את זמנם בכמה שנים טובות. הם מעולם לא קיבלו את הכבוד המגיע להם, ועד היום נותרו בגדר איזשהו סוד יחסית כמוס לפרה ויחסית לסוס. לאחר שהלהקה התפרקה, נראה היה שריגז בוער להמשיך ליצור, אבל היה ברור שהבחור מחפש את עצמו במחוזות מוזיקליים אחרים. אז הוא עשה קצת סיבובי סולו אקוסטיים עם גיטרה, והקליט, וגנז, והתנדנד והלך וחזר והתבייש. בתחילת המילניום הוא חבר לחלק מהשלד של אסיד באת' והקים את Agents of Oblivion, הרכב רוק מטאלי שניקז את העגמומיות האליס אין צ'יינסיות שניתן היה למצוא אצל אסיד באת' והפך אותה לגולת הכותרת שלו. אייג'נטס לא החזיקו מעמד הרבה זמן ונעלמו גם הם לאובליביון בשלב מסויים. לפני כשלוש שנים מצא עצמו עומד בראש Deadboy and the Elephantmen, הרכב בלוז רוק גראז'י שהזכיר מאד, אם לא יותר מידיי, את הוויט סטרייפס, רק בלי ההייפ והשטויות מסביב אבל עם וואן-טריק-פוני בצורת מתופפת. גם דדבוי לא משכו, למרות שלרגע היה נדמה שריגז מצא סוף סוף בית; כנראה שכל מה שבאמת רצה הוא לחזור לתקופה בה טייל לבד עם הגיטרה. וכאן נכנס האלבום החדש שלו, שאמנם לא ממש אקוסטי כמו סיבובי ההופעות המוקדמים של ריגז, אבל לא ממש רחוק משם מהבחינה הרעיונית. למען האמת, אפשר לומר שהאלבום הזה ממשיך איזשהו קו שמשלב בין שני הפרוייקטים העיקריים של ריגז אחרי אסיד באת', דהיינו השחור משחור של אייג'נטס ופולק המוסכים הבלוזי של הדדבוי. בשורה התחתונה זהו אלבום בלוז רוק עממי, קטן וצנוע, של יוצר שהסתובב סביב עצמו בחוסר שקט די הרבה שנים ונראה שהגיע למנוחה ולנחלה. ריגז תמיד היה אובססיבי לכתיבה על מוות, מוות, מוות ואהבה; התכנים הקצת גוריים וחולניים שלו נשארו איתו לאורך כל הדרך, ומספיקה הצצה חטופה בצילום העטיפה בשביל להבין מה גורם לבחור לתקתק (העטיפה מזכירה קצת את הצילום על I Get Wet של אנדרו WK, שגם מופקד על ההפקה המשותפת). לי נראה שהכתיבה והדמיון שלו הם הדלק האמיתי שמניע אותו הלאה, ולא ממש משנה מה מתנגן לו ברקע. אלבום יפהיפה.

***

לזכותי ייאמר שידעתי בדיוק מה לצפות מהאלבום החדש של High on Fire. לא שזו חוכמה גדולה יותר מידיי, אחרי הכל, מדובר מאותן להקות שכל כך נעולות על עצמן שלפעמים זה כואב. לזכותם ייאמר שהם הצליחו להפתיע, טיפה'לה, עם שימושים זהירים ומצומצמים בקלידים או בגיטרות אוריינטליות, אבל קצת קשה לשים לב כשהכל נבלע אחרי שניות במטאל הממהר והדורסני שלהם. ואלו היי און פייר: דורסניים. והם תמיד הפליאו במכותיהם, גם אם בשני האלבומים הראשונים עוד נשמעו במצב רוח מתניע וההשתוללות האמיתית הגיעה עם האלבום הקודם. האלבום החדש ממשיך את ההשתוללות הזו, חסרת כל רסן או איפוק, היפראקטיבית וכבדה. היי און פייר, בהיותם להקה מיוחסת (מאט פייק בילה את שנותיו המוקדמות בעיקר ביציקת ריף גרנדיוזי לתוך האגדה Sleep) התפנקו להם עם מגה מפיקים כבר מתחילת הדרך. את שני האלבומים הראשונים הפיק בילי אנדרסון, שגעון, את השלישי סטיב אלביני, וואלה יופי, והפעם זה ג'ק אנדינו, שנראה בסרטים שהלהקה פירסמה מהאולפן כמו ילד מרוצה בחנות ממתקים. התיפוף של דז קנסל נשאר מסורבל ומגושם כשהיה, עמדת הבס, שמשולה אצלי לעמדת המתופף של ספיינאל טאפ – מישהו שנעלם כל פעם בנסיבות מסתוריות – אויישה הפעם ע"י ג'ף מאטז, ומאט פייק הוא הפאקינג למי קילמייסטר המודרני. אם הייתי זורקת אותו על ספה של פסיכולוג ומבקשת ממנו לצייר לי צורה, הוא היה מצייר משולש. על חודי המשולש הוא היה שם את החושך על פני תהום של קלטיק פרוסט, את הסולואים הפרנואידים של דייב צ'נדלר על ספידים ועל החוד שנשאר היה משפד את מוטורהד. הו כן, האלבום האחרון מחדד את היבט המוטורהד יותר מהכל: את המהירות הת'ראשית, את ההרס ואת… הצרידות. הפלירט הקטן עם עמדת הסולן-בלבד שהיה לפייק במסגרת Kalas, הרכב שלצערי כבר לא קיים, בהחלט נתן לו שיעורון או שניים בגיוון ווקאלי, גם אם הוא אפעס לא כל כך מורגש; אבל אין ספק שלאלבום הזה הוא ניגש עם עוד כמה סנטים בכיס בנושא. על כל פנים, Death is this Communion הוא המשך ישיר ומצויין ל Blessed Black Wings. יש בו עליית מדרגה מכל הבחינות: הפקה, לחנים, ווקאלז, מיקוד, עיבודים וגישה. אישית? אני עדיין שומרת אמונים לשני האלבומים הראשונים שלהם ובמיוחד Art of Self Defence, דווקא בגלל סאונד ההפקה הבוצי ותחושת חוסר המיקוד היחסי שנעלמה באופן טבעי עם התפתחות הלהקה. פעם חטפתי קריזה מחוממת ונוירוטית במיוחד על מישהו שכתב באתר יורק שהאלבום הקודם שלהם הוא יצירת מופת (של סטיב אלביני). אחרי שהקריזה עברה, מותירה אחריה חורבן בצורת הודעת פורום פרנואידית, אני מבינה מאיפה הדברים האלה נכתבו, ונראה שהיי און פייר היא להקה שלא רק משתבחת עם השנים אלא גם יודעת לתת למפיק טוב לעשות את שלו ולהעניק את הטאץ' האחרון והמלטש.

silentcircle.gif עוד במעגל שקט:

Baroness הוציאו את Red Album, אלבום חדש ומעודן שמקבע את מעמדם בתור האחות הקטנה והיפה של מסטודון. יש כאן מטאל, רוק מתקדם וסלאדג' מזוקק ואינטיליגנטי. האלבום הוא טוב, טוב מאד אפילו, רק חבל שחלק מהקטעים נשמעים כמו הקדמה למשהו שמבושש לבוא ולא תמיד נספגים. עם כל הכבוד לאווירה, בחורה צריכה בשר בשביל לשרוד בעולם הזה. יש עתיד.

Dukatalon הוא הרכב סלאדג' ישראלי כשר למהדרין, מבוסס בקיבוץ עין צורים ומתבוסס בעיקר בג'יפה. החבר'ה שלו היו מקסימים מספיק בשביל לתרום למעגל שקט קאבר שהם הקליטו לאלבום טריביוט ל Buzzoven, להקה שאם הייתה ישראלית בטוח שהייתה זוחלת החוצה מתוך איזה קיבוץ מעופש בדרום. אם יורשה לי, ויורשה, Dukatalon הם אחד הדברים הכי גדולים שקורים כאן מתחת לפני השטח, ומי שלא מרגיש את רעידות האדמה הקטנות שהם שולחים מוזמן להופעה שלהם ב2 לאוקטובר בלבונטין כדי לחוות אותן במלוא העוצמה, שהולכת לנפץ כל סולם ריכטר שפוי. כדאי מאד להיות שם — פרטים נוספים במייספייס שלהם.

וחוץ מזה? Alabama Thunderpussy, Weedeater וגם Witch. תהנו.

***

מעגל שקט, תכנית 1
58:51 דקות; 53 מ"ב

להורדה
להאזנה והורדה ב iCast
רשימת שירים

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “מעגל שקט: שעה של רוק, מטאל ואבק. תכנית 1

  1. אולי זה רק אני, אבל קיבלתי הודעת שגיאה כשניסיתי לפתוח את קובץ הזיפ ובעמוד ה- ICast שפתחתי לא מופיעה התכנית הנ"ל…

  2. בניגוד לקודמיי אפתח בנימה חיובית: וואו!! ותודה. על ההשקעה ובכלל. אני מאד נהנה לקרוא פה.

    עכשיו נעבור לתלונות. המחשב שלי איטי כמו צב כך שאין סיכוי לצערי להוריד קבצים גדולים, והאתר של אייקאסט נפל, מה שמותיר מעדיף סטרימינג כמוני עירום מכל הכיוונים.

  3. Thanks Lihi, you rock! I didn't even know about Kalas in the first place, sounds awesome. By the way, the iCast thing works just fine for me. Have you heard the new Down record? would love to hear your opinion…. maybe it will help me building one of my own. Pathetic, I know, but I really can't decide for myself, I'm such a loser

    🙂

  4. כן, האייקאסט הסתדר בסוף…
    נשמע אחלה. ה- weedeater הוא אחד מהאלבומים האהובים עלי ביותר השנה.

    אגב, ההופעה של דוקטלון הייתה ממש טובה. רק חבל שבקושי היה שם מישהו…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s