לניו אורלינס באהבה

במקביל לקריירת משחק מגוונת ומצליחה למדיי, חובק הארי קוניק ג'וניור קריירה מוזיקלית עניפה. בתור יליד ניו אורלינס שינק מגיל אפס את את תרבויות הג'אז והבלוז המפותחות של העיר, אלבומיו כיוצר, כותב שירים ומוזיקאי מסתמכים רובם ככולם על טהרת הסגנונות הללו במגוון התמקדויות – מאלבומים שמלווים בתזמורות ביג-בנד, סווינג, ג'אז אינסטרומנטלי ואלבומים שלמים של בלדות בניחוח נוסטלגי פרנק סינטראי. את אלבומו הראשון הקליט קוניק ג'וניור, מוזיקאי ופסנתרן מחונן, ב1978 כשהוא בן 11 בלבד, וברזומה הגועש שלו כבר מעל ל20 אלבומים. אלבומו המפורסם ביותר הוא פסקול – הפסקול היפהיפה שהלחין ב'89 לסרט "כשהארי פגש את סאלי".

לאחר שהיכתה הסופה קטרינה ב2005, קוניק ג'וניור, שכבר עזב את ניו אורלינס לא מכבר היה מבין הראשונים שחזרו אליה. מלווה בצוות צלמים, ערך מסע פרטי וקטן בעיר הממוטטת והסריט את כל מה שארה"ב לא כל כך השתוקקה לראות. הוא צילם את הרחובות המוצפים, את המבנים ההרוסים, את הכאוס הנוראי שהותיר אותותיו בכל פינה, את התושבים ששהו בעיר כשהסופה היכתה בה ושנאלצו גם להתמודד עם התוצאות ההרסניות כמעט לבדם. מלבד נכונותו להוציא החוצה את המראות הקשים והמביכים מהעיר ולהביאם לידיעת ומודעות כמה שיותר אנשים, הקים קוניק ג'וניור ביחד עם אמן הג'אז ברנפורד מרסליס את "כפר המוזיקאים" – New Orleans Habitat Musicians' Village – מתחם מבנים ארעיים בהם השתכנו מוזיקאים ומשפחותיהם שנותרו ללא קורת גג וכלל בתוכו גם מרכז חינוכי. בהמשך הקליט קוניק ג'וניור את האלבום Oh, My Nola, ההקדשה המוזיקלית האישית שלו לניו אורלינס הפגועה והמותשת (Nola = New Orleans, Louisiana), שיצא רשמית בינואר השנה.

למרות הצער הגדול ממנו צמח האלבום, Oh my Nola אינו אלבום נכאים דכאוני כלל וכלל. להיפך – הוא מספק תערובת צבעונית של מגוון הסגנונות שקוניק ג'וניור כל כך אוהב ומסמלים את ניו אורלינס יותר מכל. רובם הגדול של מהשירים באלבום הם כיסויים לשירי בלוז, פולק וג'אז ישנים – Working in a Coal Mine, למשל, מקבל טוויסט Fאנקי סקסי. Jambalaya, שיר ניו אורלינסי עתיק יומין מקבל טיפול ג'זיסטי חם ומקפיץ, הביצוע ל Elijah Rock בלוזי ומרטיט ו Lazy Bones הוא שעתוק נאמן למקור של פופ ביג-בנדי רומנטי. בנוסף לגרסאות הכיסויים, האלבום כולל גם ארבעה שירים מקוריים שכתב קוניק ג'וניור, כאשר הבולט ביניהם הוא All These People בו מצטרפת אליו גם זמרת הגוספל הנפלאה קים בורל. מדובר בשיר היחיד באלבום שעוסק באופן ישיר בסופה קטרינה, והושפע מאותם סיורים וראיונות שערך בעיר. חלק מצילומי הימים הטרופים הללו מופיעים גם בקליפ ששוחרר לשיר בסוף 2006. כל רווחי המכירות הוקדשו, כמובן, לעזרה בשיפוץ ושיקום ההריסות.

Oh, My Nola הוא אלבום מקסים וטהור שמוקדש כל כולו לתרבות המפוארת של ניו אורלינס. הוא מומלץ בחום לכל מי שחפץ בקצת ג'אז בלוזי ידידותי ובגוון פופי נגיש וקליט מאד, ויכול להוות ספתח מצויין להיכרות עם המוזיקה של הארי קוניק ג'וניור.

~ לצפייה בקליפ: All these People

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “לניו אורלינס באהבה

  1. מה שמדהים זה שהמוזיקה רגועה ושקטה, כאילו חסרת רגש, כאילו לציין שזה עובדה, וברקע רואים בעצם אסון, הצפות, בתים הרוסים, תמונות קשות שהמוזיקה כאילו באה להקל על הצפייה. אני אהבתי את זה, העולם רגיל לראות אסונות בטלוויזיה והרבה פעמים אנשים אוכלים את הפיסטוקים עם הטלוויזיה ורואים תמונות קשות בלי למצמץ, תוצר של התקופה שלנו, ופה בעצם מה שמזעזע אותי כצופה זה שבעצם הזמר מסתכל עלי ואני מנסה להסתכל מאחורי הגב שלו לראות את האסון. מבריק.

  2. והנה בדיוק הסיבה שבחרתי כל-כך בקפידה את אתרי התוכן שאני קורא בהם. בדיוק בגלל גילוי כזה. שכן מלבד "כשהארי…" מעולם לא ידעתי על החיבור בין קוניק ינוקא לבין מוסיקה. אוריד, אקשיב, ונראה מה יודע הבחור לעשות. תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s