שבת שחורה לנשמה – חלק 7: Sabotage

ב'75 שיחררו בלאק סאבאת' את Sabotage, אלבום שבתקופתו גם התחילו היחסים בתוך הלהקה ובעיקר עם הגרסא האובר-שיכורה ומסוממת של אוזי לעלות על שרטון. לצערי הרב, זהו גם האלבום הראשון שלהם שקטעים מסויימים בו הצליחו להביך אותי עד כדי סומק בלחיים, מעבר לפוזת ה "Homo in a Kimono" (ציטוט, ציטוט) של אוזי על העטיפה. אגב, בראיונות איתם חזרו וטענו חברי הלהקה שרעיון הצילום הביזארי שעל עטיפת התקליט היה של חברת התקליטים ושהם כלל לא אישרו אותו.

Sabotage

Sabotage כולל מספר שירים נפלאים שמשלבים את הבסט אוף דה בסט שסאבאת' הצליחו לסחוט מעצמם במשך חמישה אלבומים. Hole in the Sky, השיר הפותח, הוא אנרגטי ומחוספס; Symptom of the Universe הוא אחד הקטעים הכבדים ביותר של סאבאת' ונשמע כמו גרסא ראשונית ומוקדמת של הסגנון שייקרא מאוחר יותר ת'ראש מטאל. השיר מתובל בסולו גיטרה כוחני במיוחד ומסתיים בטוויסט חצי אקוסטי מדהים ביופיו ובקטע שירה חזק ומרגש. Megalomania הוא קטע אפי ומורכב של יותר מ9 שבונה את עצמו בהדרגה עד להתפוצצות אכזרית של ריפים אדירים, ו The Writ סוגר את האלבום בצורה עוכרת שלווה.

בנקודה הזו אני חוזרת לנושא הסינטים שהוצג באלבום הקודם. אם ב Sabbath Bloody Sabbath התיבולים האלקטרוניים נשמעו כמו חידוש מרענן ומיוחד, ב Sabotage הם נשמעים יותר כמו עלוקות מציקות. Thrill of it All מתחיל בצורה מוצלחת ובסגנון סאבאת'י הקלאסי, אבל הסיום, הו ה-ס-י-ו-ם הסינטי כה מתקתק, מה שמעניק לו בסופו של דבר אפיל של שיר פופיסטי וקליל להפליא. Supertzar הוא קטע אינסטרומנטלי שונה ומוזר. הקטע מלווה בהמהומי מקהלה דרמטיים ומאיימים, שיכולים היו להסתיים בשם התואר "מעניינים" אם לא היו הופכים בשלב מסויים ובעזרתם של בצלילי נבל וקסילופון ללא פחות ממגוחכים. הקטע העוקב שבר אותי לחלוטין: הסינטים, ידידותיים ונוצצים יותר מתמיד, ממשיכים להתעלל גם ב Am I going Insane שבצר לי נשמע יותר כמו פארודיה מפומפזת ומסונטזת על סאבאת' מאשר כמו שיר שלהם.

הנקודה המעניינת ביותר ב Sabotage היא שהאלבום אימץ את ההתקדמות התפיסתית מהאלבום הקודם, אבל ניתן היה לשמוע בו בבירור סוג של חזרה לאגרסיות של האלבומים המוקדמים יותר. למעשה, התיאור הכי טוב של האלבום הזה מבחינתי יהיה מיקס של Paranoid או Master of Reality ביחד עם Sabbath Bloody Sabbath. הוא היה, בהרבה מאד מובנים, כועס ואכזרי יותר מ Vol. 4 ו Sabbath Bloody Sabbath, ובמקביל הרשה לעצמו להמשיך את מסורת ההתנסות המוזיקלית שקיבלה גוון פופיסטי ופומפוזי יותר. אם הייתי יכולה לשכתב את דברי ימי בלאק סאבאת' הייתי מורידה בשקט כמה שירים מהאלבום הזה, ומותירה אותו חתיכת אלבום רוק כבד כסחיסטי מעולה. היות ואני לא כל כך יכולה לעשות את זה, נותרתי עם חתיכת אלבום רוק כבד כסחיסטי מעולה שפשוט הייתי שמחה להוריד ממנו כמה שירים.

Symptom of the Universe

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “שבת שחורה לנשמה – חלק 7: Sabotage

  1. אם היו מצלמים אותי ככה ושמים על עטיפה של אלבום גם אני הייתי כנראה בורח לשכרות והסתממות לכמה שנים טובות … פשוט נורא.

  2. אלבום מדהים. אם מגבירים עד למקסימום לאחר שThe Writ מסתיים אפשר לשמוע שיר קצרצר שמסתתר, Blow on a Jug. שומעים שם את אוסבורן ווורד משתעשעים על הפסנתר עם שיר הומוריסטי של כמה שניות. זה יפה לראות שהלחץ לא הוריד להם את המורל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s