שבת שחורה לנשמה – חלק 2: Black Sabbath

הטיית גורל ומודעה בעיתון מחברים ארבעה צעירים מפרבר נידח סמוך לברמינגהם של סוף שנות ה60 סביב רצון משותף לעשות מוזיקה. ארבעה אאוטסיידרים מובטלים, מסוממים וכמעט חסרי כל מנסים להוציא מתוכם את הצלילים שיפילו את כולם לרצפה. הם מחליטים שהם רוצים לעשות רעש – הכי הרבה רעש – לשקשק ולנענע את כל מי שהם מאמינים שזקוק לניעור אמיתי, משמע את כל העולם. אחרי התחבטויות מספר בנוגע לשם בו יתהדרו ואפילו סיבוב הופעות נסיוני וכושל תחת השם Earth (שהיה שייך כבר להרכב אחר), נכנס השם בלאק סאבאת' לז'רגון המשותף, שם שנלקח בהשראת ספרו של הסופר האפל דניס וויטלי.

בשלב הבוסרי של ההרכב, לכל אחד מהארבעה יש כיוון ורקע מוזיקלי שונה. הנדריקס, קליף ריצ'ארד, ביטלס, קרים; סווינג, ג'אז, רוק פרוגרסיבי. למרות מגוון רחב של השפעות מוזיקליות, ברגע שמתיישבת החבורה וחושבת על כיוון רציני ומנצח למוזיקה שלה, כל מה שהיא מצליחה להעלות בעייני רוחה הוא הבלוז הפשוט של מאדי ווטרס ושל האוולין' וולף. בניגוד לבלו צ'יר או לקרים שדידו בשטח הזה לפניהם, בלאק סאבאת' לקחו את הבלוז-רוק האמריקאי השורשי ועיוותו לו את הצורה לחלוטין. הם האטו אותו, מתחו אותו, חספסו אותו, הרעישו איתו ומעבר לכל תיבלו אותו באווירה קודרת ומאיימת. למה? כי זה מה שבידל אותם מכל השאר.

Black Sabbath s/t

אף אלבום רוק – על הכיוון המוזיקלי שבו, על הטקסטים, על האווירה ואפילו על העטיפה – אף אלבום רוק לא הצליח להעביר לפני כן בדיוק מופתי ובפרטי פרטים אווירת אימים כמו אלבומם הראשון שיצא ב'70. השאיפה שלהם לזעזע ולהיות שונים השתלמה בסופו דבר ועלתה יפה. האימה נוכחת הייתה בכל צליל, בכל צווחה, בכל טקסט מיסטי ובמיוחד בעטיפת האלבום, שרק מבט חטוף בה מספיק היה בשביל להבין מה מתרחש בתוך תוכו. התצלום על העטיפה הציג יער עבות, כאשר במרכזו ועל גדות נהר, או נחל, או אלוהים יודע מה, עומדת דמות מצמררת עטוייה גלימה שחורה. ברקע מבנה גדול, ספק עתיק, ספק נטוש, ספק רדוף שדים ורוחות. להשלמת האווירה, עטיפתו הפנימית של התקליט התהדרה גם בצלב שצוייר הפוך, ובתוכו נכתבה פוואמה דכאונית במיוחד – מה שעורר (כצפוי) התנגדויות בחוגים שמרניים, כמו גם סימני שאלה לגבי מנהגיהם הקלוקלים של חברי הלהקה ופעילויות הלוואי שמעבירות את זמנם כאשר הם לא עסוקים בהפצת המוזיקה מנוולת.

מתוך לילה אפל וגשום צמח השיר הפותח את האלבום. עוכר שלווה, נוירוטי ופרוע, זחל הקטע הקרוי גם הוא בלאק סאבאת'. הקטע, שנהגה על ידי גיזר בטלר הבסיסט והושפע מסרטו הקלאסי של בוריס קארלוף, גולל חזיון אימים מגובה בגיטרה כבדה, עצלה ומתנפצת ובס חזק ודומיננטי להפליא. אוזי אוסבורן צווח בהיסטריה אודות דמות אפלה שעומדת מולו ומצביעה לעברו, על שטן שמחייך ברקע ולהבות שחורכות כל מה שנקרה בדרכן. הבלוזיות נמשכה עם המפוחית שליוותה את The Wizard, קטע שעסק גם הוא בדמות מיסטית לא ברורה. Behind the Wall of Sleep חשף חזיון תעתועים, ב N.I.B נפגשנו עם השטן בכבודו ובעצמו (מגובה בסולו בס נפלא), Evil Woman (במקור של הקרואו) תיאר, ובכן, סוג של מכשפה; בעוד Wicked World ו The Warning (במקור של איינסלי דונבר) סימלו שניהם הפגנת ייאוש טהורה, כאשר האחרון לווה ב10 דקות של בלוז אגרסיבי וכמעט אינסטרומנטלי לחלוטין.

האלבום הראשון של בלאק סאבאת' הציג להקה שתפסה את הרוק'נרול שלה חזק בביצים וצבעה אותו בזפת אטומה ושחורה משחור, שחורה יותר מהלילה. אלבומם הראשון טווה את המארג הכי כבד שנוצר עד אז בממלכת הרוק: כבד מהפאן המוזיקלי, כבד וכורע תחת משקלם של הטקסטים הקודרים, וכבד מהאווירה ההזייתית המעורערת והאפלה. "בלאק סאבאת'" האלבום מבוסס היה על שילוש קדוש וחדשני: אגרסיה, רעש ואימה – והרבה מהן.

~~~

להורדה: פרומו רדיו אמריקאי שהופק לקראת יציאתו של האלבום בארה"ב.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “שבת שחורה לנשמה – חלק 2: Black Sabbath

  1. אוי, איך בא לי לשמוע עכשיו את הדיסק שוב…

    חבל שאין לי אותו בעבודה… מקווה לזכור את החשק הזה בערב… או שאולי כדאי לחכות למחר לגשם… המממ….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s