רשת הויקטור #2

לפני מספר ימים הודיעה להקת Hawthorne Heights כי הצליחה להשתחרר מכבלי חברת התקליטים שלה, ויקטורי רקורדס, לאחר חודשים מספר של מאבקים, זאת בנוסף להגשת תביעה נגדה. סחרחרת המאבק החלה בתחילת השנה, כאשר נשלח מייל בשם הלהקה הקורא לכל מעריציה ובעיקר חברי הסטריט-טים שלה לנקוט בדרך מאד עקומה ולא אתית על מנת לפרסם את אלבומה החדש: המייל דחק במעריצים לעשות הכל על מנת "להחזיר את הרוק למקומות הראשונים במצעדים", לאחר שזה הוכרע במערכה למול המוזיקה השחורה. בקשת הלהקה הייתה, לכאורה, להחביא בחנויות התקליטים את כל האלבומים של אמן R&B בשם Ne-Yo ולהניח במקומם על המדפים את אלבומם החדש של H.H. בנוסף התבקשו המעריצים לדאוג שאלבומי הלהקה יוצגו תמיד ראשונים על המדפים. המייל הסביר כי על פי כל התחזיות, Ne-Yo הוא המתחרה מס. 1 של H.H במכירות ובמצעדים, על כן יש לעשות כל מה שאפשר על מנת שלא יזכה לעקוף את מכירות הלהקה. את הבקשה חתמה הצהרה בומבסטית לפיה "הרוק ינצח" בסופו של דבר, ו"חברות התקליטים העצמאיות ינצחו את חברות התקליטים הגדולות".

המייל היכה גלים ועורר מהומה רבה בקרב המעריצים ובקרב חברת התקליטים של Ne-Yo, דף ג'אם. חברי הלהקה הופתעו לגלות שהמייל הוצג כאילו נכתב בשמם אבל תוכנן מלמעלה – ממנהל החברה, טוני בראמל, ונשלח בפועל מטעם מנהל הסטריט-טים שלה. בראיונות שהעניק הצהיר בראמל לכי מדובר היה בסך הכל בבדיחה שנופחה יתר על המידה והוצאה מפרופורציות, מה שלא הפריע לו לפטר את מנהל הסטריט-טים מספר ימים לאחר מכן. כתגובה למייל, שנשלח מאחורי גבה של הלהקה, פרסמו חבריה הודעת התנצלות ובה הביעו את מורת רוחם מהנימה בה נכתב והצהירו שאין להם דבר וחצי דבר כנגד Ne-Yo, דף ג'אם או מוזיקה שחורה באופן כללי. מאז אותה תקרית החלו בגישושים לקראת עזיבה של החברה, מה שלא היה קל היות ועוד לא שחררו את מכסת האלבומים עליהם התחייבו בחוזה מולה.

במכתב שמפורסם באתר הרשמי שלהם בימים אלו טוענים חברי H.H כי בראמל הוא אדם שדואג בראש ובראשונה לאגו ולחשבון הבנק שלו. בגלל המכתבים הללו, כך הם כותבים, האלבום שלהם אמנם נכנס היישר אל המקום השלישי במצעדים, אבל הם כלל לא מאושרים מכך מכיוון שהיה כאן מעשה תרמית מלוכלך. הקש ששבר את גב הגמל, לדבריהם, הוא העובדה כי מעולם לא קיבלו את סכום התמלוגים המגיע להם מהכנסות על אלבומיהם, שנמכרו אף מעבר למצופה בחוזה ההקלטות שלהם. עוד הם מוסיפים כי בויקטורי רקורדס חתומות להקות נוספות שחוששות להרים את הראש ולהתנגד לניהולו העריץ של בראמל, ומשווים את התקופה שלהם עם החברה לחלק ממערכת יחסים מתעללת.

הם מזכירים גם להקות נוספות שעזבו את חברת התקליטים בטריקת דלת ומלאות האשמות כנגד שיטות השיווק והניהול והאגרסיביות של בראמל: Thursday עזבה את ויקטורי כבר לפני ארבע שנים, לאחר שלא זכתה להתייחסות ועזרה שיווקית כשהופיעה בפני קהל מצומצם. רק כאשר החלו לנגן בהופעות גדולות יותר זכו לסיוע שיווקי הולם. תגובת ויקטורי רקורדס, מנגד, טענה שחברי הלהקה חיפשו דרך להפר את החוזה על מנת לחתום עם חברת תקליטים גדולה יותר. Taking Back Sunday נטשו עקב סיבות דומות, ונאלצו לחתום עם חברת תקליטים גדולה היות והיו מחוייבים לכך על פי החוזה שלהם, למרות שרצו מצידם להשאר בחברה עצמאית (לטענתם). חוויה זהה תיארו גם חברי Atreyu.

VR

בלוגר בשם שון בונר מדווח על עזיבתה על H.H את ויקטורי, ועל פיו אכן יש דברים בג'ו היות ומדובר בחברה שרקובה מבפנים. "כבר ציינתי בעבר שהשנים בהן עבדתי בויקטורי רקורדס היו השנים הכי מכאיבות ופוקחות עיניים של חיי… לטוני היה הרבה יותר נוח עם אנשים שמעולם לא הטילו בו דופי… השאלות והמצבים שH.H מדברים עליהם הועלו פעמים רבות בעבר מלהקות אחרות בזמן שעבדתי שם, כך שזה לא מפתיע בכלל."

אז מסתבר שרשת חברתית אגרסיבית (תזכורת) היא אולי לא הפתרון האולטימטיבי לקידומן והצלחתן של להקות הקטלוג שלה, היות והקליברים הגדולים של החברה נוטשים אט אט. בתור חברת תקליטים שכבר מרגע הקמתה שמה לה למטרה להיות דוגמא ומופת לחברה עצמאית והתנגדה נמרצות לקונצרנים של חברות התקליטים הגדולות, נורים אליה ובעיקר לעבר מנהלה חיצי האשמות רבים על פעולותיו בכיוונים ההפוכים בדיוק. הקולות שטוענים שויקטורי רקורדס היא חברת תקליטים עושקת ומסחרית-נטו לא פחות ואפילו יותר רק הולכים וגוברים. מעניין יהיה לראות אם בהמשך יצוצו עוד להקות שיעידו על יסודות רקובים של החברה, שאמנם התברכה לרוב בהרכבים מעולים, באג'נדה מוזיקלית בועטת ובפעילות שיווקית מקצועית לעילא אבל מככבת יותר מידיי בצדדים הלא מחמיאים של האחרונה.

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “רשת הויקטור #2

  1. victory records
    מיום היווסדו טוני וויקטורי בחר טקטיקות שיווק מלוכלכות וניצל חלק מהלהקות שלו.
    באמצע שנות ה90 הוא הפיץ סאמפלר חינם ועשה פרומשן קידום מכירות של להקות הסטרייטאד'ג וויגאן הרדקור בחוברות פורנו,הלהקות לא ידעו על זה וכמובן שלא אישרו את זה,בייחוד שזה נגד את השקפת חיים,חלקם רצו להתיר את החוזה אבל לא יכלו.

    עד היום אי אפשר למצוא איזכור בקטלוג שלו לאחד הדיסקים הראשונים שהוא הוציא בלייבל שלו, דיסק של להקת השנאה-קור One Life Crew להקה פשיסטית-גזענית ואלימה מקליבלנד,רק אחרי שקהילת ההרדקור הקיאה אותה מתוכה והחלה להחרים את הלייבל שלו,הוא ניתק איתם קשר והפסיק להפיץ את הדיסק שלהם.

    כשלהקות כבר הצליחו להשתחרר מכבלי החוזה שלהם הוא היה מנצל וחולב את התהילה שלהם עד הסוף ומוציא דיסקים b-sides עם כל מיני הקלטות ודמואים גרועים שהלהקות התכחשו להם ולא ראו סנט אחד מזה,זכור לרעה המקרה עם buried alive.

    victory records בתחילת דרכו איגד את מיטב הלהקות המשפיעות והחשובות בהרדקור האמריקאי והעולמי הרכבים כמו Earth crisis – snapcase – strife – raid – by the grace of god – warzone – integrity – deadguy – bloodlet – hatebreed – boy sets fire – buried alive – reach the sky – refused.
    ברגע שהוא החליט להתרכז נטו בשווק ומכירות ,הלייבל שלו איבד כל משמעות והתרסק מוסיקלית,מלייבל nמשפיע,מתווה ופורץ דרך הוא הפך לאייקון אופנתי מושמץ של ילדי קניונים עם מוסיקה רדודה וחלולה שרק מגלגל ירוקים.

    הלהקה היחידה מהגל הנוכחי ששווה בדיקה והמלצה כיום בvictory היא Darkest Hour כל השאר זה פח אשפה מוסיקלי אופנתי.
    יורק על הזבל הזה.

    עוד תהליך התמסחרות טוטאלי עובר על הלייבל המצויין ferret records
    http://www.ferretstyle.com
    הם חברו לקונצרן הענק warner brothers
    http://www.lambgoat.com/news/view.aspx?id=7219
    Under the agreement, ILG will work hand in hand with Ferret Music across its various business units, including recorded music, publishing, touring, artist management and merchandising. In addition, ILG will provide full access to its infrastructure, including individualized marketing and promotion services.

    בניגוד לוויקטורי קשה לי להאמין שמבחינה מוסיקלית הם ישנו את דרכם (שיווקית אולי כן,כי הלהקות שלהם גדולות ומצליחות בזכון עצמן).

  2. אני לא מסכימה איתך. ראשית, יותר ממחצית להקות העבר שפקדו את ויקטורי חבות את הצלחתן והדחיפה האדירה שקיבלו לויקטורי. שנית, גם היום חתומות בה להקות מעולות ואיכותיות וממש לא הייתי ממהרת להשמיץ אותן ובטח שלא"יורקת על הזבל הזה" (לדוגמת Sinai Beach, Dead to Fall, Bury your Dead וכמובן Freya, אם אנחנו כבר בענייני Earth Crisis). שלישית, בלי מערך שיווקי מקצועי ומרפקים בתעשייה אף חברת תקליטים לא תוכל להתקיים. ויקטורי אמנם נוקטת ונקטה בשיטות שיווק אובר-פרובוקטיביות ודורסניות אבל הם עדיין נחשבים ובצדק לחברת תקליטים *איכותית* ובלתי מתפשרת ואני לא חושבת שמישהו יוכל לקחת את זה מהם. הבעייה היא, לדעתי, שהם מציגים עצמם כחברה עצמאית אבל מתנהגים לרוב כמו חברת תקליטים גדולה. אני מאמינה שהם עדיין מהווים קרש קפיצה מצויין ללהקות, ולראייה – גם אלה שנטשו אותם בטריקת דלת ובהרבה מאד עצבים ותלונות מכאן ועד מחר זכו ליופי של חוזים בחברות תקליטים אחרות, חלקן גם גדולות, כך שבמידה מסוימת – ויקטורי עשו את שלהם. המטרה מקדשת את האמצעים?

  3. להקות העבר לא חייבות לvictory כלום,הן היו חלק מסצינת הסטרייטאד'ג הרדקור.
    הם נדחפו וזכו להצלחה ע"י קהל המאזינים שבזמנו היו מורכב מילדי ס"א הרדקור ברחבי העולם שהזדה עם המילים ואהב המוסיקה,בעבר הסצינה העולמית לא היתה כ"כ גדולה וטרנדית כמו היום,20,000 דיסקים שנמכרו נחשבו להצלחה מסחררת.
    הלהקות שעזבו אותם מכל הרשימה הקלאסית שציינתי היו 3 בלבד.
    earth crisis שגם ככה לא היו רלבנטים אחרי הדיסק ה3 שלהם שיצא בוויקטורי.
    hatbreed שזכו להכרה והצלחה אחרי שעזבו את victory וחתמו במייג'ור ובייחוד שהסולן שלהם היה מקושר בסצינת ההרדקור המזרח-צפון אמריקאית.
    boy sets fire הוציאו רק דיסק אחד בוויקטורי והגיעו לשם אחרי שהדיסק הראשון שלהם הצליח ובאותה מהירות שחתמו הם עזבו (אין ספק שהשיא שלהם היה בוויקטורי) החתימה במיג'ור היתה צעד אחד נוסף קדימה מבחינתם.

    מכל גל הלהקות אימו-פופ קור רק Thursday
    (grade היו שם לפניהם)
    ראויים לאיזכור בלייבל,כל השאר באמת זו תת רמה של ניסיון למכור מוצר עם המראה והאופנה האחרונה בהרדקור הממוסחר.

    bury your dead הגיעו להכרה והייפ סביבם דווקא דרך הלייבל הראשון שהם חתמו בו
    http://www.eulogyrecordings.com/artists.php?band=1008

    Dead to Fall ו Sinai Beach זה כלום,מטאל עם הרדקור ריק מתוכן,זו הגרסה האגרסיבית ללהקות קניונים.

    ברשימת המלצות הם יופיעו בתחתית של התחתית אם בכלל ולא בשלי זה בטוח.

  4. הייתי שמחה מאד לבקר בקניונים שאתה מבלה בהם. עם קניונים כאלה, אני לא צריכה טלוויזיה. 🙂

    ואם Breed the Killers לא רלוונטי מבחינתך, אז באמת צר לי.

  5. אני התכוונתי לקניונים "malls" בארה"ב.
    שם רשת החנויות hot topic מוכרת את הדברים עם ההייפ הכי גדול וטדרנדי שיש בפופ-רוק-הרדקור-מטאל,ממוסיקה דרך ביגוד,הנעלה ואביזרים נילווים עד כמה שזה פתאטי ולא קשור.
    http://www.hottopic.com
    $$$ הוציאו את הקור מההרד.

    כל זה מוביל אותנו לתוצאות האלה בארץ:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3288918,00.html
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3268217,00.html

  6. יקירי, תודה על הלינקים, אבל האם יש חדש תחת השמש?

    ואני לא מבינה מה זה קשור לענייננו. מרצ'נדייז ואקססוריז ומסחור ופוזות ועדר עיוור ומטומטם תמיד היו ותמיד יהיו, אבל ראבאק, סיניי ביץ' הוציאו כזה אלבום *טוב* השנה והסולן שלהם כ-כ-ה קרוב להמציא מחדש את המונח "פאקינג הוסטייל", אז למה סתם לערבב מין שאינו במינו.

    אגב, לפסול להקה אך ורק בגלל שמוכרים מרץ' שלה בHOT TOPIC זה מטופש כמעט כמו לאהוב אותה מאותה סיבה בדיוק.

  7. אני לא אחלוק עלייך על האיכויות הווקאליות של הסולן או הוירטואוזיות של הנגנים.
    לי זה נראה ונשמע נקי מדיי,מלוטש ולא אמין.
    חסרות לי הכנות והאנרגיות האמיותיות שבאות עמוק מבפנים.
    (אם אני ארצה לשמוע פנתרה אני אשים דיסק של פנתרה).

    אולי רק אני מבחין בזה?!

    אחרי כמה ראיונות שקראתי איתם הם רק חיזקו את הדעה שלי שאין מה להתייחס אליהם ברצינות.
    הם להקה נוצרית שהרבה שירים שלהם קשורים לאמונה שלהם באלוהים,ישו והכנסייה.
    קצת הסברים של הסולן מאחורי המילים לשירים שלהם מהדיסק החדש:
    The God I would be – I imagined what I would do if I found the person who inflicted so much pain on someone I love, which made me realize how much greater God is then me.
    To the Church – is meant to remind the body of Christ that we were forgiven too and that we need to allow forgiveness for other people.

    ונסיים עם מילה למעריצים:
    God isn’t “cool” and anytime you talk about something that calls for change on someone’s life, it is offensive.
    true fans of any band would respect the message in their music.

    coalesce היא דוגמה טובה לכל מה שהרדקור כאוטי מטאלי מסמל עבורי

  8. לא ברור לי למה בגלל שהם דתיים או שרים על אלוהים וישו "אין מה להתייחס אליהם ברצינות". למה להקת סטרייטאדג' שמטיפה לצמחונות ולהתנזרות מסמים יותר טובה, אמינה או רצינית? דווקא הדיסוננס הזה בין האמונה והאהבה לדת לבין המוזיקה האגרסיבית יוצר משהו מאד יפה ועם הרבה מאד תשוקה, לדעתי, והזכרתי את העניין הספציפי הזה של מוזיקה דתית בכלל ורוק נוצרי בפרט כמה פעמים בעבר.

  9. ההבדל שזרם הס"א הגיע מתרבות נגד שיצאה כנגד הרבה דברים שהיו במוסכמות לפחות עד תקופה מסוימת (היום לדעתי זה איבד מהאמיתיות והפך לטרנד זמני וחולף אצל הרבה אנשים שמאוהבים ברעיון מאשר מאמצים אותו באמת).

    אני לא רואה אצלהם שום דיסוננס.
    המוסיקה היא מצועצעת ומתקתקה כבדה ככל שתיהיה.
    עשרות ברייקים,סולואים,מעברים ומקצבי תופים מהירים לא יכפו על זה שגם המוסיקה היא רדודה ולא מאיימת.
    אני לא רואה תשוקה אלא העברת מסרים בדרך עקיפה של פורקן "ילדי הכנסייה" במסווה של מוסיקה אגרסיבית (אפשר ישר להלל ולשבח לא צריך למצוא ניאונסים וסיפורים עם מוסר השכל להעביר את המסר שהם מעונינים בו).

    את צריכה סרט של קווין סמית שיוקיע אותם באופן סופי 🙂

  10. גם לילדי כנסייה מגיע להתפרק, ואם הם מגבים את זה במוזיקה טובה ועוצמתית אז אין שום סיבה שבעולם שגם אני לא אתפרק איתם רק בגלל שהם נוצרים טובים ונחמדים וילדים טובים של אמא. כל עוד הם עושים את מה שהם עושים טוב, אז מי אני שאתלונן? ברגע שהם יתחילו לפזול לטובת רוק תחנות רדיו וקולג'ים ו/או לחלופין יתחילו להשמע כמו CREED, אז תהיה לנו בעייה. בינתיים אנחנו מסתדרים יופי.

    והדיאלוגים ב"דוגמה" התישו אותי לחלוטין. הייתי מעדיפה כבר לקרוא את התסריט ולוותר על הסרט…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s