איידהו שלנו

אז מה יש בה, באיידהו? שני דברים עיקריים: תפוחי אדמה, ושום כלום. המדינה עצומת המימדים הזו שוכנת בשלווה בצפון-מערב ארצות הברית ומסמלת מהרגע שקיבלה את עצמאותה את הריק הגדול ביותר שיש לאחרונה להציע. במרוצת השנים הפכה איידהו לבדיחה עצובה של מקום, אליו כל נדכא ומדוכא מוזמן לסור במידה וחש רצון עז להיעלם בשדות אינסופיים או להירקב על כבישים ראשיים בלי שאיש ירגיש. יש כאלה הגורסים שהיא בכלל לא קיימת, ושכל תויות תפוחי האדמה שנמכרים בסופרמרקטים ברחבי ארה"ב הן שקר אחד גדול. "מייד אין איידהו", הצחקתם אותי, תמשיכו לחלום ולברוח לאיידהו הפרטית שלכם.

B52s

בתחילת שנות ה80 שחררו הB52's, להקת פופ-רוקבילי צפצפנית את הסינגל Own Private Idaho. "אתה חי באיידהו הפרטית שלך", זימררה בחדווה קייט פירסון, "מתחת לשטח, כמו תפוח אדמה". מילות השיר הזהירו, בדרכן המקושקשת והקופצנית, מפני איבוד שליטה, טביעה בבריכה; מפני חלומות בהקיץ ובריחה – בריחה למקום דמיוני שיכול להיות רק שלנו, מקום שמנתק אותנו מהמציאות ומותיר אותנו תלושים ומרוטים. עשור לאחר מכן, גייס הבמאי גאס ואן-סנט את שם השיר לטובת סרטו "איידהו שלי", My Own Private Idaho, שעסק גם הוא ובדרכו המיוחדת באיידהו פרטית לחלוטין.

למרות שמבחינה תוכנית אין קשר ממשי בין הסרט לבין השיר, משמעות אימוץ איידהו כמושג פשטני, פרטי ואישי נותרת דומה בשניהם. הסרט מתמקד בדמותו של מייק (ריבר פניקס ז"ל), זונה ממין זכר הומוסקסואל שחי בצל אימו שנעלמה. את חיפושיו אחריה הוא מפזר לאורך מדינות שונות בארה"ב ומחוצה לה, אבל תמיד חוזר לאותה נקודת התחלה, כביש אדיר באיידהו. עם חלל ריק מלפניו, חלל ריק מאחוריו והתקפי אפילפסיה באים והולכים, העולם האמיתי והדמיוני של מייק מתערבבים עד כדי כך שאין אפשרות להפריד ביניהם. מאוכזב מחברים, מאנשים ומהחיים בכלל, בורח מייק לאיידהו הפרטית שלו כל אימת שהקשיים נערמים והגעגועים חונקים. כשהכלום המחבק של מרחבי איידהו הוא מפלט נוח ומחמם לאדם הבודד ביותר בעולם, הבריחה מסתמנת להיות הפתרון המתוק ביותר שקיים.

גם לי יש איידהו פרטית משלי. גם בי גואה לפעמים הרצון לחפש ולמצוא מחדש את הכביש הזה, את הדרך בה ביקרתי עשרות ומאות ואלפי פעמים בעבר ועדיין לא הובילה אותי לשום נקודה. לעמוד, ולו לכמה רגעים, אל מול השדות הרחבים, לנשום את האויר הריק ולנסות להבין מה אני עושה פה ולמה, לעזאזל, אני כבר לא שם. לצעוד בבטחה לעבר מקום שאין לי מושג איפה הוא נמצא, ולדעת שיש גם סיכוי שלעולם לא אמצא אותו. אני מסתכנת בחזרה על צעדיי במעגלים-מעגלים ועלולה לסיים את המסע באותו מקום התחלתי, ואולי זה המקום אותו חיפשתי מלכתחילה.

River

***

לצפייה: מאש-אפ וידאו של קטעים מהסרט והשיר של הB52's.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “איידהו שלנו

  1. פוסט יפיפה,נפלא ומרגש.
    זורק אותי היישר לתחילת שנות ה90.
    משחק מרהיב של ריבר פינקס האגדי וקיאנו ריבס (צא כבר מהארון!).
    צילומי נוף נהדרים,סרט אינטימי,עמוק ומרשים שמשלב מערכת יחסים בעולם אבוד ומתפורר,מסע וחיפוש עצמי של הנפש הכמיהה והאהבה.
    הסרט הכי טוב בכל הזמנים.

  2. פוסט מצויין כהרגלך
    הסרט הזה בין הסרטים שיותר ריגשו/היממו אותי..(באותה רשימה נמצא גם רקוואים לחלום)
    תודה 🙂

  3. את הסרט לא אהבתי, כי אני ראש לבנה חסר רגשות,
    אבל את הפוסט כן. ובסופו של דבר, מה יותר "איידהו" מהסייברספייס של האינטרנט – איפה שהבלוג שלך שט כבית הארחה לכל מיני אנשים שאהבו את "איידהו שלי" ולראש לבנה חסר רגשות אחד ?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s