בלו מון

בסוף השנה שעברה יצא לאקרנים בארה"ב סרטו השני של רוב זומבי, The Devil's Rejects. הסרט המשיך לעקוב אחר משפחה אמריקאית מפגרת (בכל המובנים) ורצחנית. בהמשך ובדומה לסרט הראשון שיצא לפני שלוש שנים, House of 1000 Corpses, תפקיד המטורפת הראשית יוצג באדיבות שרי מון, או בעצם שרי מון זומבי, בלונדינית סוכרייתית שהתגלתה להיות פסיכוטית מרושעת, מעיין גרסא אנושית של טוויטי בירד על סמי הזייה.

"בית אלף הגופות" מגולל את סיפורם של שני זוגות שהחליטו להתחקות אחר רוצחים סדרתיים בטקסס. טעות גדולה, היות ובלילה גשום וטרמפיסטית אחת יותר מידיי הם מגיעים לביתם של משפחת פיירפליי, משפחה שתוך זמן קצר מאד מסתברת להיות בהפרעה קשה, ומתעללת בהם ובגופות שלהם עד אין קץ. ב"דחויי השטן" ממשיך המעקב אחרי משפחת פיירפליי בהרכב מצומצם, תוך נסיונות לסגור איתם חשבון אחת ולתמיד. שני הסרטים סיפקו חוויה לא רעה בכלל לחובבי סרטי אימה רטרו שנות ה70 בעיקר, ובמיוחד ניכרת השראת הסרט "המנסרים מטקסס". מקוריות בהחלט לא הייתה שם המשחק ופרס דקל הזהב נעדר באלגנטיות, אבל למי אכפת – אחרי הכל מי שמתיישב לצפות בסרט מהסוג הזה מצפה לראות רק דם והרבה גור הזוי. רוב זומבי סיפק את הסחורה, שלא רק הסריחה מרקבון מתקדם והרחיקה אפילו את הזבובים הקשוחים ביותר, אלא תיפקדה על תקן של חוויה וידאוקליפית צבעונית מטריפה שעמדה בגאון אל מול הזיות מיקי&מלורי הכי פרועות, בתיבול הומאז'ים וקריצות לסרטים אחרים שנטמנו לכל אורכה.

שרי וחברים

שרי מון החלה את דרכה אל עבר אור הזרקורים כרקדנית וכוריאוגרפית, עוד בימי הקולג' העליזים שלה. באותה תקופה גם זכתה לפגוש את רוב זומבי ("בפגישה הראשונה שלנו אכלנו פיצה, שתינו מים, דיברנו וזה הכל") והפכה לזוגתו שתחיה עד שנישאו בליל כל הקדושים של לפני 4 שנים והפכו לצמד חמד רשמי. במשך תקופת היכרותם וזוגיותם הלא-קצרה הספיקה מון-זומבי לעטר עטיפות אלבומים וסינגלים של רוב  (American Made Music to Strip By, למשל), להופיע בקליפים שלו (המפורסם ביותר יהיה בתור מתה-חיה ב Living Dead Girl), לקפץ איתו בסיבובי ההופעות הרבים ולצייץ הרבה בדרך; החלום שלה, כך היא אומרת באחד הראיונות שנערך איתה, היה בכלל לדובב סרטים מצויירים. במקרה, או שלא, הגיעה לעמדת אייקון אלטרנטיבי מתהווה בסדרת סרטי אימה. שרי מון הכי כייפית כשהיא לא עוד בלונדינית בעמדת הקורבן הנשי התורן והצווחן של הז'אנר – אלא כשהיא המנסרת, המחוררת, המתעללת והמשתרללת, ונראה שהיא נהנית מזה לאללה (למרות או אולי בגלל תפקיד קטנטן ולא משמעותי של קורבן מצפצף ב The Toolbox Murders שיצא לפני שנתיים).

לאחרונה פתחה שרי-מון חנות ביגוד עצמאית בשם "טוטאל סקאל", ובה היא מציעה בגדים בעיצובים גולגולתיים שלא מביישים את הפירמה. בדף המייספייס של החנות היא מזמינה את כל מאן דבעי לשלוח לה עיצובים ולהפוך אותם לחלק מהמותג שלה, וגם לשלוח תמונות עם בגדים שנרכשו, תמונות שמועלות כלאחר כבוד לאתר הרשמי. אז עם טי-שירטס בעיצובי מוות, סדרת זוועתוני אימה ברזומה ועוד אחד בשרוול – גירסת החצי רימייק של זומבי לקלאסיקה Halloween שתצא מתישהו בשנה הבאה (ויכול מאד להיות שבה תחזור להיות בתפקיד הקורבן), שרי מון-זומבי מסתמנת כספקית טראש מדופלמת ומבדרת עד מאד, שכדאי ומעניין יהיה לעקוב אחריה.

טראשית

***

אוהבים אותה בYouTube: טריביוט 1 (מעולה!), טריביוט 2, טריביוט 3, טריביוט 4.

"אני רוצה לראות אותך זזה כמו שרי מון" – שיר אהבה מטעם ה Bronx Cascet Co.

וגם: טריילרים ל"בית 1000 הגופות", "דחויי השטן".

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “בלו מון

  1. וואו! מעולה! אולי את היית רוצה לראות אותה בסרטי אימה, אני דווקא הייתי רוצה לבחון את התפקוד שלה בז'אנרים אחרים… אם את מבינה.. למה.. אני…

    מתכוון.

    לא ראיתי את הסרטים של זומבי, אני לא ממש אוהב את הסוג הזה, אבל אם אני אצליח להשיג אותם בסולסיק או בקאזה אני אשמח להעיף בהם מבט… והטריביוט עם שאקירה, ענק!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s