פוליטיקיזיישן ניישן

למרות שאני בהחלט לא נמנית עם אוהדי פינק פלויד (וזה ניסוח עדין), מצאתי עצמי בשבוע האחרון עוקבת באדיקות אחר הפורום שלהם ב"תפוז". נראה שהחבר'ה שם התכוננו ברצינות תהומית לקראת מבצע צבאי, עם תיעודים לפני, אחרי ובמהלך המופע. אחד החברים אפילו פגש את ווטרס ליד המלון שלו בתל אביב, ומייד עורר תגובות שמחה/קנאה/סחבקייה נלהבות. אני חושבת שזה יפה מאד לראות פורום כל כך מגובש ומאוגד סביב אירוע פחות או יותר הסטורי שכזה (ספיישלים בטלוויזיה, פקקי ענק, כותרות בעיתונים), אם כי כל ההתנהלות של החבוב נראית לי אפעס קצת עקומה ומרימת גבה או שניים, ביחד ולחוד. אני מבינה ומקבלת את השקפת עולמו הפוליטית של ווטרס, אבל נראה לי לא פעם ולא פעמיים שהוא באמת עשה טובה למעריצים שלו שהוא הגיע והופיע כאן, וגם השתדל לנקות את הטוכעס שלו עד כמה שאפשר, שלא יאשימו אותו חלילה בתמיכה בממשלה נלוזה כזו או אחרת. העמדה שלי מאד ברורה בנושא: אם לרוג'ר ווטרס הייתה בעייה מוסרית להופיע כאן מלכתחילה, אז עדיף היה לו פשוט להדיר רגליו מכאן, או ללכת ולהופיע במקום אחר ושכן. העירוב הזה של האמנות הטהורה מחד, ושל ההשקפה הפוליטית המאד מסויימת שלו, שונדחסה ועוותה ונדחקה כאילו בכוח ובאופן מאד מלאכותי על מנת שתוכל להתאים לכ-ו-ל-ם (האמנם?), נראה לי לא לעניין בכלל.

לפני כמה שנים, יצא הסופר ז'וזה סאראמאגו בהצהרה בה השווה בין חיילי צה"ל לקלגסים נאציים. ההצהרה הזו עוררה בארץ מן הסתם מהומה רבתי, מבלי לתת את הדעת שמדובר בספק הצהרות ופרסומים פרובוקטיביים ממעלה ראשונה שגם הוגלה מארצו עקב כך. אחת הקריאות הקיצוניות יותר מצד קוראים שלו הייתה להשליך לאלתר את כל הספרים שכתב ולהחרים אותו בארץ. הקריאות האלה נראו לי כל כך מגוחכות – האם דעתו של יוצר מסויים, במקרה זה סופר – משפיעות אובייקטיבית על היצירה שלו? האם העובדה שנפח הצהרה שלא עומדת בקנה אחד עם מה שחינכו אותנו בבית הספר פוסלת אותו כיוצר אהוד ומשפיע? התשובה שלי היא : לא, מכיוון שמדובר בערבוב של מין שאינו במינו מבחינתי. השקפת עולם לחוד, ויצירה לחוד. התפיסה הזו נכונה גם לגבי אלו שסופגים את התרבות, וגם לגבי אלו שמספיגים אותה.

***

היום קראתי בוואלה! מאמר שקרא למוזיקאים ולהקות לא להופיע בארץ על מנת לתת סטירת-ניעור לתושביה האפתים של מדינת ישראל ולעורר אותם מהתרדמה המוסרית בה הם מצויים. עזה בוערת, כך המאמר בקצרה, על כן אסור בשום פנים ואופן להעמיד פנים שהכל "בסדר" ושאנחנו מצויים בשגרת חיים רגילה. המאמר הזה הציק לי מאד, לאו דווקא מהפן הפוליטי איתו אני מסכימה פחות או יותר, אלא העלה את סוגיית הפוליטיקה של להקות שבאות לכאן. למרות שרובם הגדול של הטוקבקיסטים התייחס דווקא לפוליטיקה הטהורה שהועלתה במאמר, מעט מאד התייחסו לבעייתיות של הכללת המאזינים כחלק מקולקטיב שמזוהה כולו עם מעשי הממשלה שעומדת בראשו. במילים אחרות, מהמאמר השתמע שהמעריצים צריכים לסבול בגלל מעשי הממשלה שלהם,  מכאן שצרכני תרבות צריכים לאכול מרורים בגלל החלטות ראש ממשלה שלאו דווקא הם בחרו.

לא ברור לי עדיין איפה עובר הקו בין השקפתו הפוליטית של אמן מסויים לבין הסכמתו או אי-הסכמתו להופיע במקום או באירוע ספציפי. אני לא מסכימה עם הקביעה שאמן שמופיע כאן מייד מזוהה עם הפוליטיקה וההשקפות המדיניות של הממשלה, כלל וכלל לא. היות ואם כן, אזיי הדוגמא הטרייה ביותר תהיה שהבלאק אייד פיז הם תמוכי כיבוש ארורים – כי הם העיזו לצאת בקריאה נלהבת מהבמה שהם נהנים מאד בארץ ושהם אוהבים אותה. מנקודת מבט מאד אישית שלי, נראה שהדאגה של ווטרס שלא להיות מוצג כתומך נלהב של ישראל קצת ירדה מהפסים בשלב מסויים, מכיוון שמצטייר כי כל מה שעניין אותו לקראת ההופעה היה התארגנות לוגיסטית מיוחדת שתנקה את המוניטין שלו מכל כתם שיכול להיווצר. ווטרס הילך בעדינות מירבית על ביצים כדי לא להצטייר כמישהו שחלילה יזוהה עם מדיניות המדינה בה הוא מתארח, ונראה שהכניס את כל המעריצים הישראלים שלו אל תוך בועה כוללנית. הוא אולי התכוון לצאת מברך – אבל מאיפה שאני עומדת הוא יצא די מקלל, ויצטייר בעייני לעולם כמישהו ששם את המעריצים שלו במקום שולי, מסתתרים אחרי חשיבות התדמית והאינטגריטי התקשורתי שלו.

***

אז מה קורה באם השקפת עולם פוליטית היא חלק הארי מהיצירה המוזיקלית? בשנת 2000 הופיע באחד העיתונים ראיון עם תום מורלו, הגיטריסט דאז של רייג' אגיינסט דה מאשין, שהופיעו בארץ. רייג' ידועה הייתה כלהקה סופר-דופר שמאלנית עם נטייה למיליטנטיות והטפת יתר, ועם זאת הם חזרו לישראל זו הפעם השנייה ושקשקו את אמות הסיפים כמו שכתוב בספר. בראיון נשאל לגבי הסכמתם להופיע כאן, לאור הנוף הפוליטי המעורער תמידית ובאותה תקופה במיוחד. מורלו, אחד האמנים היותר אינטליגנטים שפעלו אז וכמובן כיום, השיב בפשטות שהם מופיעים בארץ כלהקה שבאה להיות עם המעריצים שלה. המוזיקה היא לא בשביל הממשלה, לא בשביל הצבא. היא פוליטית אמנם, אבל היא לא בשביל אנשי הפוליטיקה – אלא בשביל אלו שאוהבים אותה, מעוניינים בה ומכירים בחשיבות שלה. לדבריו הייתה ויש לו ביקורת על המדיניות הפוליטית של מדינת ישראל, ורייג' מעולם לא נמנעו מלהביע את דעתם בפומבי ובהופעות ותחת כל עץ רענן. הסכמתי איתו אז ואני עדיין איתו: כשזה מגיע למעריצים, לצרכנים של המוזיקה הזו – אין אפליות, אין הכללות. הביקורת תיאמר ותישמע וגם תופנם על ידי אלו שירצו להפנים אותה, אבל איך יוכלו אמנים להשמיע אותה ממקור ראשון לאלו שיכולים גם לפעול בדבר, אם יטילו עליהם חרם מראש אך ורק בגלל מדיניות הארץ בה הם חיים?

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “פוליטיקיזיישן ניישן

  1. פוסט חשוב ומעניין
    מסכימה לחלוטין עם מה שאמרת
    וחוץ מזה שמותר גם לנו להנות קצת ממוזיקה ותרבות בלי כל הזמן שיזכירו לנו את הנטל האידאולוגי הזה שנקרא להיות יהודי בארץ ישראל,לא אומרת אסקפיזם טוטלי או /והתעלמות מהמצב(בשביל זה יש את שינקין..:-) ) אלא קצת שקט נפשי לכמה שעות.

  2. קודם כל, במטוטא ממך, תמסרי לתום שהוא גבר גבר.

    אמן שעושה סקנציות לקהל שלו הוא חתיכת צבוע. שילך עד הסוף. שלא ימכור גם את מרכולתו בשאר ימות השנה. ובכלל לפי הקו הזה אמנים צריכים להחרים את הקהל האמריקאי. יש אמן שמוכן לעשות זאת?

    מסכים. רוג'ר ווטרס עשה המון כדי לנקות את עצמו. האקט של העתקת ההופעה לנווה שלום, על חשבון שדה חומוסים (איפה הארגונים הירוקים ) נראתה לי יומרנית / מעושה מצד שני – הי זה רוג'ר מילה נרדפת ליומרנות ופומפוזיות , מצד שני הוא בסופו של דבר עשה טובה ובא, בניגוד למבטלים למינהם.

    ד"א בתור חובב של הפלויד אני חושב שהקריירה שלו אח"כ היתה מאוד מאוד בינונית.

  3. השם ישמור. איזו מנה של טיפשות ארגנת לי על הבוקר.
    העפתי מבט בפורום של וואלה, ועושה רושם שהתקבצו שם חבורת מוכי גורל.
    אחד המגיבים שם התלונן על זה שווטרס שר "וזה שם נראה יהודי", ועוד עושה את זה במדינת ישראל.
    אני מבין שהוא לא שמע את השיר הזה מהאלבום הכושל "החומה" שאף אחד בארץ לא מכיר.
    גם חלק נכבד מהמתכתשים הפוליטיים עושה את זה ברהיטות של טרום חטיבת-ביניים.
    ובקשר לגאון שלא רוצה הופעות בארץ כי זה תורם לכיבוש או מה שלא היה הטיעון שלו…טוב, ליהיא כבר אמרה את זה טוב ממני על העירוב בין אמן ודעותיו לבין להופיע בשביל המעריצים.
    המאמר בוואלה מצטרף לאותו מאמר אומלל ורווי שנאה עצמית ותחושת נחיתות של דפנה לוסטיג מלפני מספר שבועות ואני מניח שיש עוד כמה כאלה בוואלה שאני אישית די נמנע מלהכנס אליו.
    לא מזמן היתה החלטה שלא לאפשר לקבוצות מאירופה לשחק בישראל.
    יש שטענו שזה בגלל שזה מסכן את הקבוצות, יש כאלה שניסו להציג את זה כסוג של חרם פוליטי.
    עם הזמן חזרו הקבוצות מאירופה לשחק בישראל.
    והנה, עם פרוץ המונדיאל, אחד משרינו שיגר מכתב להתאחדות הכדורגל האירופית ודרש שלא לאפשר לנבחרת אירן להופיע בארץ בגלל התבטאות כזו או אחרת של נשיא אירן על השואה.
    כאילו לא סבלנו אנחנו מחרם דומה, כאילו כאן לא התלוננו על העירוב בין ספורט לפוליטיקה.
    אז הנה עוד גאון שחושב שאם לא נראה את רוג'ר ווטרס נלך להפגין.
    כן, צריך להתעורר. אבל לא ענישה קולקטיבית לחובבי המוסיקה היא מה שתשנה את מדיניות הממשלה.

  4. אני חושב שאמירה, בין אם היא פוליטית או אישית, היא חלק בלתי נפרד מיצירה של אמן. רוג'ר ווטרס רואה כאן חומה שצריך לשבור ואני מסכים איתו. תפקידה של האמנות היא להעביר מסרים חתרניים יותר ופחות, ליצור קונספט לשינוי. אפילו אם זה ברמה הכי אסטתית שרק אפשר.
    הייתי מתאכזב מווטרס אם לא היה מעביר את דיעותיו בצורה כל כך בוטה. רק כי הוא יכול.
    חוץ מזה, אני מסכים עם כל מה שכתבת וגם שמח שכתבת את זה.

  5. רוג'ר ווטרס בסך הכל בא להופיע מול 50 אלף איש ששילמו כ-100 דולר כל אחד עבור הכרטיס. זה הכל.
    בלי קשר, מכיוון שכל מיני ארגונים פוליטיים לחצו עליו הוא הזיז את המופע 25 ק"מ ימינה. לו לא היו לוחצים עליו הוא היה מופיע בת"א בלי שום בעיה מוסרית.
    בכל מקרה, כשנסע לראות את "החומה" שנבנית בגדה – הסתפק בנפיחה מנומסת בתור תגובה.

  6. סליחה, אבל הדבר הבוטה היחיד בצעדים שנקט ווטרס הוא האופורטוניזם הציני והמחושב שליווה אותם מהרגע שבו הכריז על העברת המופע לשדה החומוס ועד לתצלום היחצ"ני של האדון ברגע של "חתרנות נעורים", מרסס על גבי החומה.
    אם ווטרס רוצה להעביר מסרים חתרניים יותר או פחות (ואפילו אם זה ברמה האסתטית בלבד), מה עם לוותר על כל הבומבסטיות הנלווית להופעות שלו, בתור התחלה? מישהו עדיין זוכר את החירטוט יפה הנפש הזה של הלייב 8 מלפני שנה? סתם מסקרן אותי לדעת: כמה ילדים אפריקאים רעבים אפשר להאכיל בעלויות ההפקה של סיבוב הופעות של האדון, על כל הלייזרים, מכונות הפיירו, מסכי הענק וכו' וכו' שכבר ממזמן הפכו לשם נרדף ל-"פינק פלויד"? הרי סיבוב הופעות אקוסטי פשוט וצנוע יכול היה להיות אמירה חזקה פי כמה וכמה, לא? או שפשוט אי אפשר בלי להקרין את פניו של סיד בארט (אם כבר מדברים על אקטים נצלניים זולים) על מסכים ענקיים בעת ביצוע "shine on…"?
    ד"א, אני היחיד שחושד שכל האפקטים הבומבסטים הללו נועדו להסתיר את העובדה הפשוטה מאוד, שלאיש הזה אין מה למכור בתחום המוזיקה?
    דמגוגיה זולה? מאוד יכול להיות, אבל עדיין פחות זולה מכל ההצהרות של מר ווטרס.

  7. מה הקשר?
    נטען פה שלאמן אסור שיהיו דעות פוליטיות. אני חושב שחלק ממה שטוב ב-final cut של הפלויד היא האמירה הפוליטית , שאני מאמץ מאוד.

    הטענה היחידה היתה שהאמן לא צריך להעניש את הקהל שלו עונש קולקטיבי על מעשים של ממשלה שהוא לא בהכרח מאמין בה. קח למשל את השיר fletcher memorial של הפלויד.
    השיר מאשים יותר את המנהיגים את האנשים הברוטליים חסרי המעצורים עם האמביציות הקלוקלות שמגיעים לצמרת שהם אלה שמחרחרי מלחמות, לא העמים עצמם.
    אם כבר פוליטיקה… אני משוכנע שאם היית פונה לשני העמים שפה ומכריח אותם לדבר, היה ניתן להגיע לעמק השווה. רק תנטרל את הפוליטיקאים צמאי הכוח ואת מנהיגי הדת ושליחיהם הקנאים .

  8. מה הקשר למה?
    יכול להיות שיצא קצת לא ברור (המערכת הזו היא קצת לא טוקבק-פרנדלי. וטוב שכך…), אבל דברי נכתבו בתגובה לתגובה הראשונה של אוהד.

  9. גיא O – אני מניח שהתכוונת ל"*לא* נטען שלאמן אסור שיהיו דיעות פוליטיות" וכו"…

    מסכים עם העניין האדיוטי של הלייב8 לפני שנה שנתיים, היה מגעיל וצבוע במידה שלא תאמן.

    אגב האם שמתם לב שווטרס חילק את קוני הכרטיסים לסוג א' ולסוג ב' – לאזרחים ממזרח ירושלים נמכרו כרטיסים מוזלים, בעוד הכובשים האכזריים נאלצו לשלם קצת יותר. מעניין, לא?

  10. אסף – (אסף?) הפירוטכניקה ועלות ההפקה הם חלק מההווי של פינק פלויד שבזמנו היו מפסידים כסף על ההופעות שלהם בגלל דברים כאלה. זה כלל לא קשור ללהסתיר חוסר כישרון מוזיקלי (פינק פלויד? חוסר כישרון מוזיקלי?) אלא להווי של הלהקה ועכשיו של ווטרס שפשוט בא לתת שואו ענק לרבבות המעריצים. זה לא מתפקידו לתרום את כל הכסף לרעבים באפריקה, בדיוק כמו שאני לא הולך ותורם להם את חלקי היחסי, למרות שזה מפריע לי באיזושהי רמה. הוא אמן, שופר, תפקידו ליצור הלך רוח, להשפיע על התפיסה הציבורית.

    מנגד, הוא גם איש עסקים שמודע לכל צעד ושעל שלו. זה לא אומר שצריך לעשות לו דלגיטימציה על אפקטים או מעשים כאלה או אחרים, זו זכותו המלאה.

  11. לא זכור לי שמאז שפרצו לתודעה, פינק פלויד הפסידו אי פעם כסף על ההופעות שלהם. הלהקה הזו ייצגה תמיד את הצד העשיר והגדול של המוזיקה. בניגוד להרבה אמנים שהיו מוותרים על ההופעות הפומפוזיות והמחירים הגרנדיוזים – פינק פלויד תמיד הלכה עם הקטע הזה וגם אהבה את זה.

    אבל היי, מותר להם, לא? אם הם רוצים לעשות כסף, ומהצד השני יש אנשים שרוצים לתת את הכסף, אז למה לא באמת.

    הבעיה מבחינתי היא כשבנוסף לכל זה יש גם יומרנות עצומה לטוהר הפוליטי הזה. כמו שכתבה ליהיא, אם ווטרס באמת נגד המדיניות של ישראל, אז שיחרים. אבל הפעם הוא רקד בכל החתונות: גם הביע את דעתו וגם הופיע, הופעה שחישוב מהיר מראה שהכניסה לו 20 מיליון שקל.

    איך אתה יכול לעשות לנו "נו נו נו" במשך שנים ארוכות, ואז בסוף כן לבוא, "לעשות טובה" ולהופיע – ואז לקחת על זה כל כך הרבה כסף?
    זה אינטגריטי זה.

    באשר למוזיקה בשביל הקהל שלה ולא בשביל הממשלה והצבא וכו':
    הכל יפה ונכון, אבל שכחנו דבר אחד.
    הממשלה היא לא גוף פרטי וחיצוני שעושה מה שבא לה עם המדינה שלנו.
    הממשלה הזו שייכת לנו. אנחנו (כולנו) בחרנו אותה, גרמנו לה להגיע לאיפה שהיא הגיעה. ועכשיו כשהיא עושה מה שהיא עושה, אנחנו מאשרים את כל זה.
    בדמוקרטיה, לציבור יש אחריות: לרוץ להנהגה, לבחור את ההנהגה. אבל גם לאשר או לבקר את הנעשה. דמוקרטיה זה לא פעם בארבע שנים.

    במוזיקה, בתרבות ובהמון דברים אחרים מחרימים אותנו כבר הרבה שנים בגלל הכיבוש, בגלל הגדר, בגלל המצב – ובגלל שאנחנו כציבור לא עושים כלום בקשר לזה.

  12. אני חושב שכולכם לקחתם את זה רחוק מידי.
    רוג'ר ווטרס הוא אמן מזדקן שכל מטרת סיבוב ההופעות הנ'ל הוא להרוויח כסף, והרבה. אני חושב שאני, וכל מי שהגיע להופעה ידע את זה והגיע להופעה כדי להנות ממוזיקה איכותית וממוקצעת, והו, כמה שהיא היתה כזו. ההיסטריה הפוליטית סביב הביקור היתה מוגזמת, גם מבחינתו וגם מבחינתנו, שהרי הנ'ל אינו מייצג שום דבר ממה שייצג בתקופת פינק פלויד. הדברים חסרי השחר שלו על המשפחה הלבנונית שהוא ביקר והגרפיטי המגוחך על גדר ההפרדה הם פופוליסטים זולים ותו לא.

    ולגבי דבריך ליהיא, אני לא מסכים איתך שאפשר להפריד את דעתו של האומן מהיצירה שלו. הם שזורים זה בזה ורודפים זה את זה. אם היצירה מופרדת, אז היא יצירה אינסטנט, מלאכותית. יצירה לשם מוצר ולא לשם היצירה והאמנות.

  13. לא חושב שהכוונה פה היא לגיטימצייה להפרדה בין הדיעות למוזיקה, אלא קריאה לבחון את הנושא היטב לפני שהולכים עם זה עד הסוף כשזה מגיע לשיקולים מקצועיים. כמו הכתבה בוואלה!, למשל. אין שום סיבה שמאזינים יסבלו בגלל דיעות פוליטיות של האמנים שהם אוהבים. אז ברור שמדובר בממשלה "שלהם" אבל ראבאק, בואו נהיה הגיוניים לרגע, מה זה "לא עושים דבר נגד הכיבוש"…. זה קצת דיבורים בשמיים. אה, אוקיי, אז אם אני לא יוצא לנענע את הגדר ביחד עם האנרכיסטים אז הכיבוש הוא אשמתי? אז אני אשם בפשעים של הממשלה שלי? אני כאזרח ממשתי את זכותי על ידי כך שהלכתי להצביע. אפילו הולך להפגנות מידיי פעם. אני שותף לאותן דיעות פוליטיות כמו של רוג'ר ווטרס. אז למה הוא מתנהג אליי כמו חרא ובאמת "עושה לי טובה" שהוא מגיע לכאן, ומציב לי מליון תנאים והגבלות? תחשבו על זה חברלה

    לא קשור, או אולי כן. קראתי שהיו בהופעה שלו 54000 ישראלים. אז באחד הטוקבקטים מישהו רשם, שהיה יכול להיות הרבה יותר טוב אם לא היו שם 54000 ישראלים. שעשע אותי. 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s