אפוקליפסה אחר כך

אז לא. השמיים לא נפלו היום, הים לא כיסה את היבשה והדגים עדיין לא יודעים לעוף. ציפיתי מהיצור האדום-אדום הזה לגדולות ונצורות, וכל מה שקיבלתי זה נפיחה משועממת בצורת ראיון לידתי מתלהב בחמש עם רפי רשף. מזל טוב לרכים הנולדים, והרבה הצלחה בהמשך הדרך.

סימפטיקו אהוב יקר

כשאומרים לי "שטן", או "שטטןןן!!!" או "666!!!" או "שייטן!!!!" אני בדרך כלל חושבת על שני דברים: האחד, האלבום הנפלא של Laibach עם הקאברים ל Sympathy for the Devil של הרולינג סטונס, אחד השירים האהובים עליי ביותר מבית מדרשם הקשישאי. באלבום הקאברים (כאמור, של שיר אחד בלבד, בוואריאציות שונות) ממשיכים Laibach את הקו האלקטרו-פאשיסטו-מיליטנטו שלהם, ויוצרים מישמש של צלילי מכונות תופים, אלקטרו-דאנס, סיטארים, גיטרות חשמליות, גרמנית, אנגלית במבטא כבד, נאומים ברוסית ומה לא. מיקס משגע, שחוזר וחוזר בלופ אחד גדול. על זה נאמר, פליזד טו מיט יו. למרות שוויכוח אלמותי ניתש בין אלו הטוענים ששיאם היה באלבום הקאברים שלהם לביטלס Let it Be שיצא באותה שנה (1988), אני נשארת חזקה וגאה עם הסימפטיה הקטנה לשטן שלי.

האלבום השני שקופץ לי לראש הוא Return to Olympus של Malfunkshun, להקה סיאטלית ותיקה וראשונית ביותר, שכללה את צמד האחים אנדרו ווד תנצב"ה, קווין ווד ורייגן הגר. Malfunkshun ניגנו רוק סליזי מלוכלך ובוסרי, והתהדרו בתחפושות ובתלבושות דראג נוצצות וגלאמיות. למרות שהם פעלו בתקופת תור-הזהב הנודעת של להקות השיער, לא הייתי ממהרת לשייך אותם לחבר'ה האלה דווקא, אלא יותר לכוון אותם אל עבר הגלאם-רוק סקסי אה-לה מארק בולאן. למוזיקה שלהם הם קראו בשם בחיבה "Love Rock", וכינו את עצמם "להקת 333", כקונטרה מענטזת לדבר האמיתי. השלישייה התפרקה לאחר האלבום האגדי המדובר שיצא בסביבות 1987, וחבריה המשיכו כל אחד לדרכו הוא: אנדרו ("ל'אנדרו ילד האהבה") ערק לשורות Mother Love Bone ושנים ספורות בלבד לאחר מכן מכן טיפס באציליות בלתי נשכחת על המדרגות לגן עדן. קווין ("קווינשטיין"), אחיו, הקים את Devilhead ואת Hippie Glitz, ורייגן הגר ("ת'אנדר") עבר לנגן ב Satchel ובBrad. איש איש וכיוונו הוא, אבל ה333 לעולם יישאר.

***
עורכי ה All Music Guide הכינו רשימה שטנית מיוחדת כאן, וכמובן שאי אפשר לנעול את היום בלי השיר הזה והאתר ההוא. נכון לרגע זה יש לנו עוד שלוש שעות לרעידת אדמה שתבלע את כולנו, למטאוריט שיתנגש במהירות עצומה בכדור הארץ או לקליפ החדש של פריס הילטון.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “אפוקליפסה אחר כך

  1. וואי, בדיוק היום שמעתי את האלבום הראשון של בראד (שנמצא אצלי בנגן אמפי).
    אני מעדיף את הדיסק השני, אבל לא מוצא אותו כל-כך (ולהוריד מהרשת זו לא נורא אופציה עבורי, לרוב).
    בקשר לשטן, אז בטח שמת לב שיצאה היום גרסא חדשה לסרט "אות משמיים", שזה הסרט שאני וחברי הרוקרים חובבי השטן (יותר הם) למדנו ממנו בילדותנו מה משמעות הספרות 666.
    מחקרים שצצים פה ושם מראים שאיןלו משמעות והמספר של השטן זה משהו אחר (שאני לא זוכר כרגע).
    "אות משמיים" יחד עם "פולטרגייסט" הם כנראה שני סרטי החובה לדת' רוקרים מתלהבים (ושוב, החברים שלי, אישית דת' מטאל עושה לי בעעעעעע).
    אבל הסרטים האלה השפיעו עלי במדיה מסוימת.

  2. וואלה? חשבתי ש"תינוקה של רוזמרי" זה הלהיט הכי להיטי בז'אנר. אולי אעצור בצד להתרעננות 🙂

  3. מממ… למיטב זכרוני מגרש השדים לא ממש עוסק בשטן אלא בשד אגומניאקי במיוחד, שחושב שהוא השטן. וואו, סרט ענק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s