דו דה רובוט

אחד הרגעים הכי כיפיים בהאזנה למוזיקה לדעת עצמי ואנוכי הוא לגלות שאמנים שאוהבים נורא נורא חזק עושים הומאז‘ לאמנים אחרים, אהובים לא פחות. ההומאז‘ יכול לבוא בצורה של קאבר, אזכור בטקסט, או אפילו לופ קצרצר שעושה את כל ההבדל מסתם שיר של חול לקטע עילאי. כל אימת שאני מצליחה לזהות הומאז’ים קטנים כאלו בשירים, אני נמלאת אושר וחיוך מתרחב לו על השפתיים. בשלב זה אני בדרך כלל מהנהנת עם הראש בהנאה ועושה תנועת ”אוקיי“ עם היד – אין מה לדבר אח שלו, שיחקת אותה בגדול.
רוק רוק פלאנט רוק, דונט סטופ

הקטע שהפיל לי את האסימון בנושא המדובר היה ה-קטע של אפריקה באמבאטה והזולו ניישן שלו בשם Planet Rock, שנלקח מאלבום באותו שם בדיוק ויצא ב1982. גם האלבום, גם אפריקה וגם הבאמבטה שלו נפטליניים למדיי, ובתור אחד הקאלטים הראשוניים והרשמיים שהולידה סצנת ההיפ-הופ כשעוד עשתה היפ והופ ברחובות של ברונקס, הוא נשמע מע-ו-ל-ה וחיוני גם היום, על סינטוזו ועל חמתו. בקטע באמבאטה משלב בחינניות טיפוסית ואלקטרונית לופ מהולל מתוך הנעימה Trans Europa Express של הרובוטים קראפטוורק, אותם אני אוהבת עד הגג, למרות שהם מפחידים אותי לעיתים קרובות (ראו כוכביות). הלופ הקצר הזה הקפיץ בזמנו את הקטע בכמה וכמה דרגות, והפך אותו לקלאסיקה על קלאסיקה, עוד לפני שהספיק בכלל להפוך לכזו.

בדיוק היום האזנתי לאלבומם המשותף של מייק פאטון והג'מעה המדג'דג'ת האקסקיושנרס, שיצא בשנה שעברה. בסך הכל מדובר באלבום מצוחצח וחד מאד, עם טירוף פאטוני שכבר הפך להיות בנאלי עם השנים, ועם וירטואוזיות טרנ-טייבלית מרשימה ולא ממש מפתיעה מצד הXים. לא אשתפך בדרמטיות על היותו אלבום יחיד ומיוחד, ועל חיי שהשתנו מהקצה אל הקצה לאחר שסיימתי לבצע בו את זממי. לא, לא ממש. למרות זאת, בין כל מערבולת הלופים והדגימות המעייפות שבה את ליבי יותר מכולם הטראק הסוגר, Wake me Up in Heaven (שמחובר לעוד שני קטעים עם שמות ארוכים ומיותרים לענייננו). בקטע שילבו החבר'ה לופ מתוך We are the Robots של קראפטוורק, ועשו לי נעים, נעים מאד. איזה מזל שיש לנו את קרפאטוורק, שנשמעים מצויין בכל מצב צבירה ובכל מצב רוח, למרות שהייתי רוצה שמישהו יתנדב פעם אחת ולתמיד להציב אותם מול מגנט אדיר מימדים ולראות שהם לא נשאבים לכיוונו במהירות האור.
***
We are the Robots הוכרז על ידי עצמי ואנוכי זה לא מכבר כקליפ המפחיד ביותר שיצא לנו להתקל בו. לא יעזור בית דין – לראות את החבר'ה האלה מדשדשים לכיוון הדלת בלוק "המתים החיים" לשנת 1978 באמת, אבל באמת עושה לי צמרמורות בכל הגוף.
יאבה!
מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “דו דה רובוט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s