עזבו ’תכם גיטרות, איפה הבירה

ב8 לדצמבר 2004 פרץ מטורף בשם נת'ן גייל לבמה בה הופיעה להקת דאדמג'פלאן בקולומבוס, אוהיו, וירה בגיטריסט הלהקה, דריל "דיימבאג" אבוט. גייל המשיך בטירופו והרג עוד ארבעה אנשים נוספים באותו ערב, עד שנורה למוות בידי מאבטחי ההופעה. בשביל דיימבאג היה כבר מאוחר מידיי – הוא מת מייד מפצעיו. חמישה כדורים. זו לא תהיה הפרזה להכריז על דיימבאג כאחד הגיטריסטים המשפיעים והטובים ביותר של עולם הרוק בכלל והמטאל בפרט, הגיטריסט שאת מיטב שנותיו המוזיקליות תרם ובילה עם להקת האנרגיות הבלתי פוסקות פנתרה. במסגרת מפעלותיו הרבים שכללו גם גידול צמחי מריחואנה בזקן וגירבוץ בפרהסיה, שימש דיימבאג סמל מסחרי שהפך למעיין קמע של חברת הגיטרות Dean. את הגיטרות הייחודיות שלו עיצב בעצמו והן תאמו באופן מושלם את סגנון הנגינה המדהים שלו, שהיה כוחני ואגרסיבי לא פחות משהיה בלוזי, חם ומקבל. דיימבאג היה וירטואוז מוכשר כשד בדיוק כשם שהיה מוזיקאי צנוע וארצי, והשילוב הזה הפך אותו לגיטריסט ברמה כמעט אלילית.

לזכרו של דיימבאג הפיקה חברת Dean את תערוכת Six Strings Master Pieces. לתערוכה גויסו חמישים אמנים מתחומים שונים – מוזיקה, קעקועים, אמנות חזותית – ועיצבו גיטרות מיוחדות המוקדשות לו: ג'רי קאנטרל, למשל, עיצב גיטרה פסיכדלית צבעונית (שמזכירה קצת את העיצובים של ג'ון סקוויר מהסטון רוזס), בילי קורגן הלך על מראה גותי שחור משחור ושיבץ בו צלבים קטנים ולבנים, קלי קלארקסון (לא פחות ולא יותר) עיצבה גיטרה סגלגלה-ורדרדה מעוטרת בפרח, ורוב זומבי יצא מעאפן להפליא עם עיצוב בנאלי ומשמים של פדרציית הרדנקים, אותה דיימבאג ייצג בכבוד שיכור ומגרבץ. באופן צפוי הפליאו לעצב אמני הטאטו השונים, שחלקם השקיע בגיטרות מפוסלות ומרהיבות במיוחד. שיחק אותה צ'ארלי בננטה של אנתרקס עם גרסת הסימפסונים של דיימבאג, שצויירה על אחוריה של הגיטרה שעיצב. החלק הקדמי עוטר בדיוקנו של דיימבאג, בעיצוב שנראה כמו גרסת המטאל למרלין מונרו הפופ-ארטית של אנדי וורהול.

קדימהאחורה

התערוכה הושקה בינואר השנה, והיא נודדת ועתידה לנדוד עד סוף השנה במקומות שונים ברחבי ארה"ב. באתר התערוכה ניתן לצפות במצגות של הגיטרות המעוצבות, ואפילו להוריד קליפ קצר עם צילומים ממנה. למרות שהרעיון של מיצג הגיטרות הוא יפהיפה ומעניין, אני כמעט בטוחה שאם היה אפשר, באיזושהי דרך או צורה, ליצור קשר עם דיימבאג ולהזמין אותו לצפות בו, הוא היה מחזיק מולו בדיוק שתי דקות, אם לא פחות. לי דווקא נראה שהיה מעדיף לחתוך במיידי לפאב מעבר לפינה, להשתכר עד דמעות, לקלל עד מחר ולעשן ג'וינט כזה גדול.

***
לאחרונה קראתי על מלון גראנג' שעתיד להיות מוקם בסיאטל, ובו יוצבו דמויות קרטון בגודל אמיתי של אלילים סיאטליים שונים. אני מוצאת את העניין מבעית למדיי, היות והדבר האחרון שאני רוצה מול דלת חדר המלון שלי הוא קורט קוביין קרטוני. כנראה שעדיין מקננת בי טראומה בית-ספרית מדמויות הקרטון של ספי ריבלין שהיו מוצבות ליד נקודות המכירה הכתומות של מפעל הפיס. בכל אופן, גם לדיימאבג קירטנו דמות של ממש, ומי שבעניין, יכול לרכוש אותה אונליין. עכשיו נראה אתכם מעבירים אותו במכס.

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “עזבו ’תכם גיטרות, איפה הבירה

  1. תמיד חשבתי שדימבאג מזוהה עם גיטרות Washburn.
    כלומר, יש לא מעט תמונות שלו עם washburn.
    אלא אם כן אני טועה ואלו חברות שקשורות אחת לשניה.

  2. תראי, זה לא שאני רוצה להיות קטנוני…טוב על מי אני עובד:)
    ניגשתי לאתר החביב guitar geek ושאילתתי את השם Dimebag.
    והרי התוצאות
    כנראה שבכל זאת הוא השתמש בשני הסוגים.

  3. יפה לנו קטנוניות, הא?

    בכל אופן, לאט לך יקירי, אתה משווה שנה אחת (2000) אם לא פחות לאייג'ס של ניסור על גיטרות דין? הרי הגיטרות הכי מפורסמות שלו היו מיוחסות להם. אגב מצחיק אותי שהגיטר-גיק הזה לא מאזכר את דין בכלל. מישהו פספס ובגדול. הפרט הזה באמת שולי, כנראה עד כדי כך שאפילו באתר של Washburn בעצמם הוא לא מופיע.

    http://www.washburn.com/artists/index.aspx

  4. ואני מפנה אותך לוויקפדיה, למרות שיש שם משהו קצת מוזר.
    מדברים על כך שהוא השתמש בגיטרות של דין עד שהם פשטו את הרגל, למרות שהקישורים שהבאת מוכיחים שהם עדייו בעסקים.
    לא שאין לזה תקדימים.
    לדעתי גם רייקנבייקר הפסיקו לייצר גיטרות ואחר כך חזרו כשמישהו קנה אותם (חושב, לא בטוח).
    ובכל זאת, אם נתעלם מהפרט הלא ברור הזה, הנה העמוד שנטען בו שדימבאג ו-ואשבורן דווקא הולכים הרבה ביחד.
    איפשהו אמור להיות לי מגזין ישן של גיטר וורלד עם דימבאג על העטיפה (כולל וואשבורן).
    כשאני אמצא את זה אני אחזור כדי לספר לך.

  5. אני רואה שזה מאד מטריד אותך.

    דין אכן פשטו את הרגל בשלב מסויים ואכן נמכרו, אבל חזרו לפעולה במלוא המרץ בסביבות אמצע או סוף שנות ה90 (אני לא זוכרת בדיוק את השנים). ושוב, הקשר העיקרי והתדמיתי של דיימבאג היה עם דין, ועל זה באמת שאין ויכוח, לכן אני לא מבינה את חוסר השקט שלך בנושא.

    עייפתי.

  6. זה לא ממש חוסר שקט אלא משהו אחר, והיות וגם אני פחות נמרץ מהרצוי, אני אניח לנושא ואגיד לך לילה טוב.

  7. הגיטרה שהכי מזוהה עם דיימבאג תמיד הייתה ותשאר הגיטרה עם הברקים, וזו גולת הכותרת של השת"פ שלו עם דין. דין עשו אותו מלך לא פחות משהוא עשה אותם מלך (למרות שלא הצליח להם כל כך מבחינה מסחרית) ואני מסכים שדיימבאג תמיד ייזכר לי מקושר אליהם. מוטי, מן הסתם שהוא ינגן גם על גיטרות של ברנדים אחרים, אבל מה שהכי יזכרו ממנו זה את הגיטרות היפהיפיות שלו מהתקופות עם דין, ואלו שלא היו שלהם עוצבו בדיוק כמוהן….

    חוץ מזה שבתקופה שהוא היה עם וושבורן כמעט לא הייתה פעילות ללהקה בגלל העניינים עם אנסלמו. אם אני לא טועה אפילו בקליפ של revolution is my name הוא משתמש בדין…

  8. טוב, עכשיו אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהם די רחוקים מפשיטת רגל נוספת. נראה שקולקציית הגיטרות על שמו שהם מציעים למכירה תחזיק אותם לפחות עד סוף המילניום. מסחרה או לא מסחרה, תגידו לי 🙂

    מוטי, שאולי, בחור טוב לבב העלה ל youtube את תכנית ה behind the music על פנתרה. תכנית חדשה-חדשה, אני לא חושבת שהיא עוד שודרה בVH1 שלנו (למרות שאני מודה שלא ממש בדקתי, תחושת בטן). התרגשתי, באמת באמת. תקליקו pantera behind the music ותגלו אותה, מחולקת לחמישה חלקים. ממליצה בחום.

  9. ליהי, הולך לראות.
    רונן, אתה צודק. באמת כמה אפשר לדבר על גיטרות. הרבה יותר מעניין אותי לדבר על נגני וגיטרות בס 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s