סווינג מי

פול אנקה היה להיט גדול בפיפטיז, כך מספרים לי, והופיע תכופות בחלומותיהן של נערות אמריקאיות בנות 15. הוא היה מומחה בפופ מתקתק וסכריני כמו שאהבו אז, בניגוד, נאמר, להיום. היות ואת מרבית אותה תקופה ביליתי במזמוזי מושב אחורי של קונוורטבל אדום, מנותקת מכל מה שממש טרנדי (מלבד מושבים אחוריים), המקסימום שהצלחתי ללקט מכיוונו של אנקה היה פיסת "שימי ראשך על כתפי", שגם הצלחתי לממש מידיי פעם במסגרת העיסוקים האחוריים שלי.

בשנה שעברה הוציא אנקה את Rock Swings, אלבום שלם שמכיל עיבודי מיוזיקלס, סווינג וביג-באנד ללהיטים כגון "בלאק הול סאן", "סמלס לייק", "איטס א סין", "איי אוף דה טייגר" ועוד. העיקרון המנחה פשוט. 14 שירים שכולנו מכירים מושרים על ידי אנקה בעיבודים תזמורתיים, חצוצרתיים ודביקים שגם אותם שמענו עשרות פעמים בעבר. חלקם משמימים עד מוות, חלקם מצליחים למשוך את האוזן, כולם נשמעים כמו ארוחת צהריים עם ערוץ TCM מתנגן ברקע.

יפה עשה אנקה ל"סמלס לייק טין ספיריט" בגרסת להיט מיוזיקל שהיה מתלבש פרפקט על סצנת ריקוד של פרד אסטר וג`ינג`ר רוג`רס, ו"בלאק הול סאן" מקבל טוויסט ג`אזי סביר ומצליח לשמר את האוירה הראשונית האפורה. הקאברים ל"איטס מיי לייף" של בון ג`ובי ו"ג`אמפ" של ואן היילן מחמיאים למדיי ליכולת ההלחנה המוצלחת של הגראציות, ומצדיקים לרגע את עובדת היותם/היותן מכונות להיטים משומנות היטב, תרתי משמע.

הופתעתי לגלות שאפשר להפוך את "אבריבאדי הרטס" ליותר מרדים מהביצוע המקורי של REM, בעוד ש"הלו" של ליונל ריצ`י נשמע כאילו שום דבר לא השתנה. הטיפול הקלוקל ב"טירס אין הבן" מסרס לחלוטין את עוצמת הרגש האדירה של השיר, אבל "איי אוף דה טייגר" יצא די מדליק ותשוקתי, למרות שהגרגור בסופו (להלן : "ררר") גרם לסומק מבוכה קל לעלות על לחיי. גלובוס הזהב הולך לביצוע המקפיץ והחצוף של "וונדרוול" מבית אואזיס, הטראק היחיד באלבום הזה שמצליח להתעלות על מקורו המונוטוני, אבל זו באמת לא חוכמה גדולה מידיי.

my way!

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “סווינג מי

  1. אני מניח שאחרי שרוד סטוארט התקמבק בהצלחה מסחרית ואומנותית כאחד, בסדרת אלבומי קאברים וג'וני קאש עשה את אותו הדבר אבל הרבה יותר טוב בסדרה (עוד אחד יצא בימים אלה ממש) בהפקת ריק רובין (יאללה, ריקי, תביא כבר ת'חדש של מטאליקה שאני אתמוגג), גם אנקה רוצה להתקמבק עם קריצה (שלא לומר עווית בלתי רצונית) גם לדור הצעיר וגם לזה הבוגר יותר.
    עדיף על האופציה השלמה ארציתיהורם גאון שביקשו ממוסיקאים צעירים למקסס את להיטיהם הקלאסיים.
    במקרה ארצי זה היה אסף אמדורסקי ובסוף זה נשמע כמו שירים של שלמה ארצי עם בום בום קצבי ברקע, במקרה של יהורם גאון זה נשמע בסוף כמו שירים של יהורם גאון עם בום בום קצבי ברקע (לא זוכר מי עשה. אולי חיים לרוז? פוליאנה פראנק?).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s